Psalms 94
1 God is Lord of veniauncis; God of veniauncis dide freli.
| אֵל־נְקָמוֹת יְהוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ׃ |
2 Be thou enhaunsid that demest the erthe; yelde thou yeldinge to proude men.
| הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִֽים׃ |
3 Lord, hou longe synneris; hou longe schulen synneris haue glorie?
| עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ׃ |
4 Thei schulen telle out, and schulen speke wickidnesse; alle men schulen speke that worchen vnriytfulnesse.
| יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִֽתְאַמְּרוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
5 Lord, thei han maad lowe thi puple; and thei han disesid thin eritage.
| עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ וְֽנַחֲלָתְךָ יְעַנּֽוּ׃ |
6 Thei killiden a widowe and a comelyng; and thei han slayn fadirles children and modirles.
| אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִֽיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ׃ |
7 And thei seiden, The Lord schal not se; and God of Jacob schal not vndurstonde.
| וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ |
8 Ye vnwise men in the puple, vndirstonde; and, ye foolis, lerne sum tyme.
| בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ׃ |
9 Schal not he here, that plauntide the eere; ethere biholdith not he, that made the iye?
| הֲנֹטַֽע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִֽם־יֹצֵֽר עַיִן הֲלֹא יַבִּֽיט׃ |
10 Schal not he repreue, that chastisith folkis; which techith man kunnyng?
| הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַֽמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת׃ |
11 The Lord knowith the thouytis of men; that tho ben veyne.
| יְֽהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָֽבֶל׃ |
12 Blessid is the man, whom thou, Lord, hast lerned; and hast tauyt him of thi lawe.
| אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ |
13 That thou aswage hym fro yuele daies; til a diche be diggid to the synner.
| לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת׃ |
14 For the Lord schal not putte awei his puple; and he schal not forsake his eritage.
| כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹֽב׃ |
15 Til riytfulnesse be turned in to dom; and who ben niy it, alle that ben of riytful herte.
| כִּֽי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ |
16 Who schal rise with me ayens mysdoeris; ether who schal stonde with me ayens hem that worchen wickidnesse?
| מִֽי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִֽי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
17 No but for the Lord helpide me; almest my soule hadde dwellid in helle.
| לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָֽׁכְנָה דוּמָה נַפְשִֽׁי׃ |
18 If Y seide, My foot was stirid; Lord, thi merci helpide me.
| אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵֽנִי׃ |
19 Aftir the multitude of my sorewis in myn herte; thi coumfortis maden glad my soule.
| בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְֽשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִֽׁי׃ |
20 Whether the seete of wickidnesse cleueth to thee; that makist trauel in comaundement?
| הַֽיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹֽק׃ |
21 Thei schulen take ayens the soule of a iust man; and thei schulen condempne innocent blood.
| יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ׃ |
22 And the Lord was maad to me in to refuyt; and my God was maad in to the help of myn hope.
| וַיְהִי יְהוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִֽי׃ |
23 And he schal yelde to hem the wickidnesse of hem; and in the malice of hem he schal lese hem, oure Lord God schal lese hem.
| וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃ |
