Jonah 2
1 Then Jonah prayed to the LORD, his God, out of the fish’s belly.
| ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה |
2 He said, “I called because of my affliction to the LORD. He answered me. Out of the belly of Sheol I cried. You heard my voice. (Sheol h7585)
| ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol h7585) |
3 For you threw me into the depths, in the heart of the seas. The flood was all around me. All your waves and your billows passed over me.
| ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו |
4 I said, ‘I have been banished from your sight; yet I will look again towards your holy temple.’
| ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך |
5 The waters surrounded me, even to the soul. The deep was around me. The weeds were wrapped around my head.
| אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי |
6 I went down to the bottoms of the mountains. The earth barred me in forever; yet you have brought my life up from the pit, LORD my God.
| לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי |
7 “When my soul fainted within me, I remembered the LORD. My prayer came in to you, into your holy temple.
| בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך |
8 Those who regard vain idols forsake their own mercy.
| משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו |
9 But I will sacrifice to you with the voice of thanksgiving. I will pay that which I have vowed. Salvation belongs to the LORD.”
| ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה |
10 Then the LORD spoke to the fish, and it vomited out Jonah on the dry land.
| ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה |
