Proverbs 24
1 Be not thou envious against evil men, neither desire to be with them.
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם |
2 For their heart studieth destruction, and their lips talk of mischief.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה |
3 Through wisdom is a house built; and by understanding it is established:
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן |
4 And by knowledge shall the chambers be filled with all precious and pleasant riches.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים |
5 A wise man [is] strong; and a man of knowledge increaseth strength.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח |
6 For by wise counsel thou shalt make thy war: and in multitude of counselors [there is] safety.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ |
7 Wisdom [is] too high for a fool: he openeth not his mouth in the gate.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו |
8 He that deviseth to do evil shall be called a mischievous person.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו |
9 The thought of foolishness [is] sin: and the scorner [is] an abomination to men.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ |
10 [If] thou faintest in the day of adversity, thy strength [is] small.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה |
11 If thou forbearest to deliver [them that are] drawn to death, and [those that are] ready to be slain;
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך |
12 If thou sayest, Behold, we knew it not; doth not he that pondereth the heart consider [it]? and he that keepeth thy soul, doth [not] he know [it]? and will [not] he render to [every] man according to his works?
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו |
13 My son, eat thou honey, because [it is] good; and the honey-comb, [which is] sweet to thy taste:
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך |
14 So [shall] the knowledge of wisdom [be] to thy soul: when thou hast found [it], then there shall be a reward, and thy expectation shall not be cut off.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת |
15 Lay not wait, O wicked [man], against the dwelling of the righteous; destroy not his resting-place:
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו |
16 For a just [man] falleth seven times, and riseth again: but the wicked shall fall into mischief.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה |
17 Rejoice not when thy enemy falleth, and let not thy heart be glad when he stumbleth:
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך |
18 Lest the LORD see [it], and it displease him, and he turn away his wrath from him.
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו |
19 Fret not thyself because of evil [men], neither be thou envious at the wicked;
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים |
20 For there shall be no reward to the evil [man]; the candle of the wicked shall be extinguished.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך |
21 My son, fear thou the LORD and the king: [and] meddle not with them that are given to change:
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב |
22 For their calamity shall rise suddenly; and who knoweth the ruin of them both?
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע |
23 These [things] also [belong] to the wise. [It is] not good to have respect of persons in judgment.
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב |
24 He that saith to the wicked, Thou [art] righteous; him shall the people curse, nations shall abhor him:
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים |
25 But to them that rebuke [him] shall be delight, and a good blessing shall come upon them.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב |
26 [Every man] shall kiss [his] lips that giveth a right answer.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים |
27 Prepare thy work without, and make it fit for thyself in the field; and afterwards build thy house.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך |
28 Be not a witness against thy neighbor without cause; and deceive [not] with thy lips.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך |
29 Say not, I will do so to him as he hath done to me: I will render to the man according to his work.
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו |
30 I went by the field of the slothful, and by the vineyard of the man void of understanding;
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב |
31 And lo, it was all grown over with thorns, [and] nettles had covered the face of it, and its stone wall was broken down.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה |
32 Then I saw, [and] considered [it] well: I looked upon [it], [and] received instruction.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר |
33 [Yet] a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
34 So shall thy poverty come [as] one that traveleth; and thy want as an armed man.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן |
