Hosea 13
1 When Ephraim spoke trembling, he exalted himself in Israel; but when he offended in Baal, he died.
| כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃ |
2 And now they sin more and more, and have made them molten images of their silver, and idols according to their own understanding, all of it the work of the craftsmen: they say of them, Let the men that sacrifice kiss the calves.
| ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃ |
3 Therefore they shall be as the morning cloud, and as the early dew that passeth away, as the chaff that is driven with the whirlwind from the floor, and as the smoke from the chimney.
| לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃ |
4 Yet I am the LORD thy God from the land of Egypt, and thou shalt know no God but me: for there is no saviour besides me.
| ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃ |
5 I did know thee in the wilderness, in the land of great drought.
| אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃ |
6 According to their pasture, so were they filled; they were filled, and their heart was exalted; therefore have they forgotten me.
| כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃ |
7 Therefore I will be to them as a lion: as a leopard by the way will I observe them:
| ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃ |
8 I will meet them as a bear that is bereaved of her whelps, and will rend the fat of their heart, and there will I devour them like a lion: the wild beast shall tear them.
| אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃ |
9 O Israel, thou hast destroyed thyself; but in me is thy help.
| שחתך ישראל כי בי בעזרך׃ |
10 I will be thy king: where is any other that may save thee in all thy cities? and thy judges of whom thou saidst, Give me a king and princes?
| אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃ |
11 I gave thee a king in my anger, and took him away in my wrath.
| אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ |
12 The iniquity of Ephraim is bound up; his sin is hid.
| צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃ |
13 The sorrows of a travailing woman shall come upon him: he is an unwise son; for he should not stay long in the place of the breaking forth of children.
| חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃ |
14 I will ransom them from the power of the grave; I will redeem them from death: O death, I will be thy plagues; O grave, I will be thy destruction: repentance shall be hid from my eyes. (Sheol h7585)
| מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ (Sheol h7585) |
15 Though he is fruitful among his brethren, an east wind shall come, the wind of the LORD shall come up from the wilderness, and his spring shall become dry, and his fountain shall be dried up: he shall plunder the treasure of all pleasant vessels.
| כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃ |
16 Samaria shall become desolate; for she hath rebelled against her God: they shall fall by the sword: their infants shall be dashed in pieces, and their women with child shall be ripped up.
| תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ |
