< Psalms 105 >

1 Give thanks to Yahweh call on name his make known among the peoples deeds his.
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃
2 Sing to him sing praises to him tell in all wonders his.
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃
3 Boast in [the] name of holiness his let it rejoice [the] heart of - [those who] seek Yahweh.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃
4 Seek Yahweh and strength his seek face his continually.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃
5 Remember wonders his which he did signs his and [the] judgments of mouth his.
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃
6 O offspring of Abraham servant his O children of Jacob chosen ones his.
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃
7 He [is] Yahweh God our [are] in all the earth judgments his.
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃
8 He remembers for ever covenant his [the] word [which] he commanded for a thousand generation[s].
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃
9 Which he made with Abraham and oath his to Isaac.
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃
10 And he confirmed it to Jacob to a decree to Israel a covenant of perpetuity.
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃
11 Saying to you I will give [the] land of Canaan [the] portion of inheritance your.
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃
12 When were they men of number like a little and sojourners in it.
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃
13 And they went about from nation to nation from a kingdom to a people another.
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃
14 Not he permitted anyone to oppress them and he rebuked on them kings.
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
15 May not you touch anointed [ones] my and to prophets my may not you do harm.
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
16 And he called a famine on the land every staff of bread he broke.
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃
17 He sent before them a man to a slave he was sold Joseph.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃
18 People afflicted with shackle[s] (foot his *Q(K)*) iron it came neck his.
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃
19 Until [the] time came word his [the] word of Yahweh it tested him.
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃
20 He sent a king (and he set free him *LA(bh)*) a ruler of peoples and he set free him.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃
21 He appointed him master of household his and ruler over every possession his.
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃
22 To bind officials his in will his and elders his he taught wisdom.
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃
23 And he came Israel Egypt and Jacob he sojourned in [the] land of Ham.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃
24 And he made fruitful people his exceedingly and he made strong it more than foes its.
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃
25 He turned heart their to hate people his to deal deceptively with servants his.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃
26 He sent Moses servant his Aaron whom he had chosen him.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃
27 They performed among them [the] words of signs his and wonders in [the] land of Ham.
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃
28 He sent darkness and he made dark and not they rebelled against (word his. *Q(K)*)
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃
29 He turned water their into blood and he caused to die fish their.
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃
30 It swarmed land their frogs in [the] rooms of kings their.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃
31 He spoke and it came a swarm of flies gnats in all territory their.
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃
32 He made rains their hail a fire of flames [was] in land their.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃
33 And he struck down vine[s] their and fig tree[s] their and he broke down [the] tree[s] of territory their.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃
34 He spoke and it came locust[s] and locust[s] and there not [was] a number.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃
35 And it ate all [the] vegetation in land their and it ate [the] fruit of ground their.
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
36 And he struck down every firstborn in land their [the] beginning of all manly vigor their.
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃
37 And he brought out them with silver and gold and there not among tribes his [was one who] stumbled.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃
38 It was glad Egypt when went out they for it had fallen dread of them on them.
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃
39 He spread out a cloud to a covering and fire to give light night.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃
40 He asked and he brought quail and bread of heavens he satisfied them.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
41 He opened a rock and they flowed out waters they went in the dry regions a river.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
42 For he remembered [the] word of holiness his Abraham servant his.
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃
43 And he brought out people his with joy with a shout of joy chosen ones his.
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃
44 And he gave to them lands of nations and [the] labor of peoples they took possession of.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃
45 In order that - they may keep decrees his and laws his they may observe praise Yahweh.
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃

< Psalms 105 >