Psalms 141

1 A Psalm of David. LORD, I have called upon thee; make haste unto me: give ear unto my voice, when I call unto thee.

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך

2 Let my prayer be set forth as incense before thee; the lifting up of my hands as the evening sacrifice.

תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב

3 Set a watch, O LORD, before my mouth; keep the door of my tips.

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי

4 Incline not my heart to any evil thing, to be occupied in deeds of wickedness with men that work iniquity: and let me not eat of their dainties.

אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם

5 Let the righteous smite me, [it shall be] a kindness; and let him reprove me, [it shall be as] oil upon the head; let not my head refuse it: for even in their wickedness shall my prayer continue.

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם

6 Their judges are thrown down by the sides of the rock; and they shall hear my words; for they are sweet.

נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו

7 As when one ploweth and cleaveth the earth, our bones are scattered at the grave’s mouth. (Sheol h7585)

כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585)

8 For mine eyes are unto thee, O GOD the Lord: in thee do I put my trust; leave not my soul destitute.

כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי

9 Keep me from the snare which they have laid for me, and from the gins of the workers of iniquity.

שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און

10 Let the wicked fall into their own nets, whilst that I withal escape.

יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור