Deuteronomy 21
1 If someone is found slain in the land which Adonai your God gives you to possess, lying in the field, and it is not known who has struck him;
| כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃ |
2 then your elders and your judges shall come out, and they shall measure to the cities which are around him who is slain.
| ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל׃ |
3 It shall be that the elders of the city which is nearest to the slain man shall take a heifer of the herd, which has not been worked with, and which has not drawn in the yoke.
| והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל׃ |
4 The leaders of that town are to bring the heifer down to a valley with a stream in it that never dries up, to a place that is neither plowed nor sown; and they are to break the cow’s neck there in the valley
| והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל׃ |
5 The priests the sons of Levi [United with] shall come near; for them Adonai your God has chosen to minister to him, and to bless in Adonai’s name; and according to their word shall every controversy and every assault be decided.
| ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע׃ |
6 All the elders of that city, who are nearest to the slain man, shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the valley.
| וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל׃ |
7 They shall answer and say, “Our hands have not shed this blood, neither have our eyes seen it.
| וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו׃ |
8 Forgive, Adonai, your people Israel [God prevails], whom you have redeemed, and don’t allow innocent blood among your people Israel [God prevails].” The blood shall be forgiven them.
| כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃ |
9 So you shall put away the innocent blood from among you, when you shall do that which is right in Adonai’s eyes.
| ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ |
10 When you go out to battle against your enemies, and Adonai your God delivers them into your hands, and you carry them away captive,
| כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃ |
11 and see among the captives a beautiful woman, and you have chasak ·set your affection· for her, and desire to take her as your wife;
| וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃ |
12 then you shall bring her home to your house. She shall shave her head and trim her nails.
| והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׃ |
13 She shall take the clothing of her captivity off of herself, and shall remain in your house, and bewail her father and her mother a full month. After that you shall go in to her and be her husband, and she shall be your wife.
| והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃ |
14 It shall be, if you have no delight in her, then you shall let her go where she desires; but you shall not sell her at all for money. You shall not deal with her as a slave, because you have humbled her.
| והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ |
15 If a man has two wives, the one 'ahav ·affectionately loved·, and the other hated, and they have borne him children, both the 'ahav ·affectionately loved· and the hated; and if the firstborn son is hers who was hated;
| כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃ |
16 then it shall be, in the day that he causes his sons to inherit that which he has, that he may not give the son of the 'ahav ·affectionately loved· the rights of the firstborn before the son of the hated, who is the firstborn;
| והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר׃ |
17 but he shall acknowledge the firstborn, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he has; for he is the beginning of his strength. The mishpat ·right· of the firstborn is his.
| כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ |
18 If a man has a stubborn and rebellious son, who will not sh'ma ·hear obey· the voice of his father or the voice of his mother, and though they chasten him, will not listen to them;
| כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃ |
19 then his father and his mother shall take hold of him and bring him out to the elders of his city, and to the gate of his place.
| ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃ |
20 They shall tell the elders of his city, “This our son is stubborn and rebellious. He will not sh'ma ·hear obey· our voice. He is a glutton and a drunkard.”
| ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃ |
21 All the men of his city shall stone him to death with stones. So you shall remove the evil from among you. All Israel [God prevails] shall sh'ma ·hear obey·, and fear.
| ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃ |
22 If a man has committed a crime deserving penalty, sin ·missing the goal· mishpat ·judged· worthy of death, and he is put to death, and you hang him on a tree;
| וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃ |
23 his body shall not remain all night on the tree, but you shall surely bury him the same day; for he who is hanged is accursed of God; that you don’t defile your land which Adonai your God gives you for an inheritance.
| לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ |
