Titus 1

1 Paul, a servant of God, and an apostle of Jesus Christ, according to the faith of the chosen ones of God, and an acknowledging of truth that [is] according to piety,

מאת פולוס, עבדו של אלוהים ושליחו של ישוע המשיח. נשלחתי לחזק ולבנות את אמונתם של המשיחיים וללמדם את אמת אלוהים, שבה הכוח לשנות חיי אדם, כדי שיוכלו לקבל את מתנת חיי הנצח שהבטיח להם ה׳ עוד לפני בריאת העולם, ואלוהים אינו משקר. (aiōnios g166)

2 on hope of continuous life, which God, who does not lie, promised before times of ages (aiōnios g166)

3 (and He revealed His word in [His] own times), in preaching, which I was entrusted with, according to a charge of God our Savior,

אלוהים החליט כי עכשיו הזמן המתאים לגלות ברבים את הבשורה על אודות בנו, והוא עצמו הטיל עלי את המשימה הזאת וציווה עלי לבצעה למענו.

4 to Titus—true child according to a common faith: Grace, [[kindness, ]] peace, from God the Father and the Lord Jesus Christ our Savior!

אל טיטוס, בני האמיתי באמונה. יברך אותך אלוהים וישכין בלבך שלום ושלווה.

5 For this cause I left you in Crete, that you may arrange the things lacking, and may set elders down in every city, as I appointed to you,

השארתיך באי־כרתים כדי שתעזור כמיטב יכולתך לתיקון ולחיזוק הקהילות שם, וכדי שבכל עיר תמנה זקנים אשר ימלאו את ההוראות שנתתי לך.

6 if anyone is blameless, a husband of one wife, having believing children, not under accusation of riotous living or insubordinate—

אלה הן הדרישות מהזקנים – עליהם להיות: בעלי שם טוב וללא דופי (שהרי הם שליחי ה׳), בעלים לאישה אחת בלבד, שילדיהם אוהבים את אלוהים, בעלי תדמית טובה, מחונכים היטב וממושמעים, שלא אשמים בשום פשע, ענווים, לא רגזניים, שאינם מרבים בשתיית יין, לא אלימים, שונאי בצע,

7 for it is required of the overseer to be blameless, as God’s steward, not self-pleased, nor prone to anger, not given to wine, not an abuser, not given to shameful gain,

8 but a lover of strangers, a lover of [the] good, sober-minded, righteous, holy, self-controlled,

מכניסי אורחים, אוהבים כל דבר טוב, נבונים, ישרי, בעלי ריסון עצמי

9 holding—according to the teaching—to the steadfast word, that he may also be able to exhort in the sound teaching, and to convict the deniers;

ובעלי אמונה חזקה ויציבה באמת (כדי שיוכלו לעמוד בוויכוח עם מתנגדיהם ולהוכיחם על טעותם).

10 for there are many both insubordinate, vain-talkers, and mind-deceivers—especially those of the circumcision—

אנשים רבים מסרבים לשמוע בקול אלוהים, במיוחד בין אלה שטוענים שהמאמינים המשיחיים חייבים לעבור ברית מילה ולקיים את כל ההלכה כדי להיוושע.

11 whose mouths must be covered, who overturn whole households, teaching what things it should not, for [the] sake of shameful gain.

עלינו לשים קץ לדבר, כי אנשים אלה הרחיקו משפחות רבות מן האמת אך ורק למען בצע כסף.

12 A certain one of them, a prophet of their own, said, “Cretans! Always liars, evil beasts, lazy bellies!”

אחד מאנשיהם, נביא מכרתים, אמר עליהם:”אנשי כרתים הם שקרנים, חיות אכזריות וגזלנים עצלנים!“

13 This testimony is true; for which cause convict them sharply, that they may be sound in the faith,

וזוהי האמת. משום כך דבר אל המאמינים בחומרה הנדרשת ועורר אותם להתחזק באמונתם.

14 not giving heed to Jewish fables and commands of men, turning themselves away from the truth.

הזהר אותם שלא יקשיבו לסיפורים ולאגדות הרווחות בין היהודים, ושלא ישמעו לאנשים שדוחים את האמת.

15 All things, indeed, [are] pure to the pure, and nothing [is] pure to the defiled and unsteadfast, but even the mind and the conscience of them [is] defiled.

אדם טוב מוצא מעלות ויתרונות בכל דבר, ואילו אדם רשע, שאי־אפשר לסמוך עליו, מוצא פגמים וחסרונות בכל דבר, בגלל מחשבותיו הטמאות ותכונותיו הרעות.

16 They profess to know God, but they deny [Him] by their works, being abominable, and disobedient, and disapproved to every good work.

אנשים אלה טוענים שהם מאמינים באלוהים, אולם מעשיהם ואורח חייהם אינם מעידים על כך. הם כופרים, עושים מעשי תועבה ואינם מסוגלים לעשות כל מעשה טוב.