< John 5 >

1 After these things there was a celebration of the Jews, and Jesus went up to Jerusalem,
כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים.
2 and there is in Jerusalem by the sheep-[gate] a pool that is called in Hebrew Bethesda, having five porches,
ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים.
3 in these were lying a great multitude of the ailing, blind, lame, withered, [[waiting for the moving of the water,
על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו,
4 for a messenger at a set time was going down in the pool, and was troubling the water, the first then having gone in after the troubling of the water, became whole of whatever sickness he was held.]]
כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא).
5 And there was a certain man there being in ailment thirty-eight years,
בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים.
6 him Jesus having seen lying, and having known that he is already a long time, He says to him, “Do you wish to become whole?”
ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו.”אתה רוצה להירפא?“שאל ישוע.
7 The ailing man answered Him, “Lord, I have no man, that, when the water may be troubled, he may put me into the pool, and while I am coming, another goes down before me.”
”איני יכול!“השיב האיש בייאוש.”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“
8 Jesus says to him, “Rise, take up your pallet, and be walking”;
”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“פקד ישוע.
9 and immediately the man became whole, and he took up his pallet, and was walking, and it was a Sabbath on that day,
האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת,
10 the Jews then said to him that has been healed, “It is a Sabbath; it is not lawful to you to take up the pallet.”
לא מצא הדבר חן בעיני היהודים.”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“קראו לעבר הנרפא.
11 He answered them, “He who made me whole—that One said to me, Take up your pallet, and be walking”;
”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש.
12 they questioned him, then, “Who is the Man who is saying to you, Take up your bed and be walking?”
”מיהו האיש הזה?“שאלו.
13 But he that was healed had not known who He is, for Jesus moved away, a multitude being in the place.
אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום.
14 After these things, Jesus finds him in the temple and said to him, “Behold, you have become whole; sin no more, lest something worse may happen to you.”
מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו:”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“
15 The man went away, and told the Jews that it is Jesus who made him whole,
האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו.
16 and because of this were the Jews persecuting Jesus, and seeking to kill Him, because these things He was doing on a Sabbath.
ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת.
17 And Jesus answered them, “My Father works until now, and I work”;
אבל ישוע אמר להם:”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“
18 because of this, then, were the Jews seeking the more to kill Him, because not only was He breaking the Sabbath, but He also called God His own Father, making Himself equal to God.
דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים.
19 Jesus therefore responded and said to them, “Truly, truly, I say to you, the Son is not able to do anything of Himself, if He may not see the Father doing anything; for whatever things He may do, these also the Son does in like manner;
”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו, “אמר ישוע,”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך.
20 for the Father cherishes the Son, and shows to Him all things that He Himself does; and greater works than these He will show Him, that you may wonder.
כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו!
21 For as the Father raises the dead, and makes alive, so also the Son makes alive whom He wills;
הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב.
22 for neither does the Father judge anyone, but all the judgment He has given to the Son,
האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב.
23 that all may honor the Son according as they honor the Father; he who is not honoring the Son, does not honor the Father who sent Him.
מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו.
24 Truly, truly, I say to you, he who is hearing My word, and is believing Him who sent Me, has continuous life, and he does not come into judgment, but has passed out of death into life. (aiōnios g166)
”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים. (aiōnios g166)
25 Truly, truly, I say to you, [that] there comes an hour, and it now is, when the dead will hear the voice of the Son of God, and those having heard will live;
אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו.
26 for as the Father has life in Himself, so He gave also to the Son to have life in Himself,
כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב.
27 and authority He gave Him also to do judgment, because He is Son of Man.
כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם.
28 Do not wonder at this, because there comes an hour in which all those in the tombs will hear His voice,
אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים,
29 and they will come forth; those who did good things to a resurrection of life, and those who practiced evil things to a resurrection of judgment.
והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט.
30 I am not able of Myself to do anything; according as I hear I judge, and My judgment is righteous, because I do not seek My own will, but the will of the Father who sent Me.
”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני.
31 If I testify concerning Myself, My testimony is not true;
”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה.
32 there is another who is testifying concerning Me, and I have known that the testimony that He testifies concerning Me is true;
אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו.
33 you have sent to John, and he has testified to the truth.
אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת.
34 But I do not receive testimony from man, but these things I say that you may be saved;
אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו.
35 he was the burning and shining lamp, and you willed to be glad, for an hour, in his light.
”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה.
36 But I have the testimony greater than John’s, for the works that the Father gave Me, that I might finish them, the works themselves that I do, they testify concerning Me, that the Father has sent Me.
ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי.
37 And the Father who sent Me has testified Himself concerning Me; you have neither heard His voice at any time, nor have you seen His appearance;
האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם.
38 and you do not have His word remaining in you, because you do not believe Him whom He sent.
אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו.
39 You search the Writings, because you think in them to have continuous life, and these are they that are testifying concerning Me; (aiōnios g166)
”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי! (aiōnios g166)
40 and you do not will to come to Me, that you may have life;
למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח.
41 I do not receive glory from man,
”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי,
42 but I have known you, that you do not have the love of God in yourselves.
אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים.
43 I have come in the Name of My Father, and you do not receive Me; if another may come in his own name, him you will receive;
אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו.
44 how are you able—you—to believe, receiving glory from one another, and the glory that [is] from God alone you do not seek?
אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים.
45 Do not think that I will accuse you to the Father; there is [one] who is accusing you, Moses—in whom you have hoped;
”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם!
46 for if you were believing Moses, you would have been believing Me, for he wrote concerning Me;
אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי.
47 but if you do not believe his writings, how will you believe My sayings?”
ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“

< John 5 >