Deuteronomy 32
1 “Give ear, O heavens, and I speak; And you hear, O earth, sayings of my mouth!
| האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃ |
2 My doctrine drops as rain; My sayings flow as dew; As storms on the tender grass, And as showers on the herb,
| יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃ |
3 For I proclaim the Name of YHWH; Ascribe greatness to our God!
| כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃ |
4 The Rock—His work [is] perfect, For all His ways [are] just; God of steadfastness, and without iniquity; Righteous and upright [is] He.
| הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃ |
5 It has done corruptly to Him; Their blemish is not of His sons, A generation perverse and crooked!
| שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃ |
6 Do you act thus to YHWH, O people foolish and not wise? Is He not your Father—He who bought you? He made you, and establishes you.
| ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃ |
7 Remember days of old—Understand the years of many generations—Ask your father, and he tells you; Your elderly, and they say to you:
| זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃ |
8 In the Most High causing nations to inherit, In His separating sons of Adam—He sets up the borders of the peoples By the number of the sons of God [[or sons of Israel]].
| בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃ |
9 For YHWH’s portion [is] His people, Jacob [is] the line of His inheritance.
| כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃ |
10 He finds him in a land—a desert, And in a void—a howling wilderness, He turns him around—He causes him to understand—He keeps him as the apple of His eye.
| ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃ |
11 As an eagle wakes up its nest, Flutters over its young ones, Spreads its wings [and] takes them, Carries them on its pinions—
| כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃ |
12 YHWH alone leads him, And there is no strange god with him.
| יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃ |
13 He makes him ride on high places of earth, And he eats increase of the fields, And He makes him suck honey from a rock, And oil out of the flint of a rock;
| ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃ |
14 Butter of the herd, and milk of the flock, With fat of lambs, and rams of sons of Bashan, And male goats, with fat of kidneys of wheat; And of the blood of the grape you drink wine!
| חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃ |
15 And Yeshurun waxes fat, and kicks: You have been fat, you have been thick, You have been covered. And he leaves God who made him, And dishonors the Rock of his salvation.
| וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃ |
16 They make Him zealous with strangers, They make Him angry with abominations.
| יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃ |
17 They sacrifice to the demons, not God, To gods they have not known, New ones—they came from the vicinity; Your fathers have not feared them!
| יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃ |
18 You forget the Rock that begot you, And neglect God who forms you.
| צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃ |
19 And YHWH sees and despises—For the provocation of His sons and His daughters.
| וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃ |
20 And He says: I hide My face from them, I see what their latter end [is]; For they [are] a contrary generation, Sons in whom is no steadfastness.
| ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃ |
21 They have made Me jealous by [what is] not God, They made Me angry by their vanities; And I make them jealous by [what is] not a people, I make them angry by a foolish nation.
| הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃ |
22 For a fire has been kindled in My anger, And it burns to the lowest [part] of Sheol, And consumes earth and its increase, And sets on fire [the] foundations of mountains. (Sheol h7585)
| כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃ (Sheol h7585) |
23 I heap calamities on them, I consume My arrows on them.
| אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃ |
24 Exhausted by famine, And consumed by heat and bitter destruction—I also send the teeth of beasts on them, With poison of fearful things of the dust.
| מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃ |
25 The sword destroys from outside, And out of the inner-chambers—terror, Both youth and virgin, Suckling with man of grey hair.
| מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃ |
26 I have said: I blow them away, I cause their remembrance to cease from man;
| אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃ |
27 If I do not fear the anger of an enemy, Lest their adversaries know—Lest they say, Our hand is high, And YHWH has not worked all this.
| לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃ |
28 For they [are] a nation lost to counsels, And there is no understanding in them.
| כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃ |
29 If only they were wise, They would deal wisely [with] this, They would attend to their latter end!
| לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃ |
30 How does one pursue a thousand, And two cause a myriad to flee, If not that their Rock has sold them, And YHWH has shut them up?
| איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃ |
31 For their rock [is] not as our Rock (And our enemies [are] judges!)
| כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃ |
32 For their vine [is] of the vine of Sodom, And of the fields of Gomorrah; Their grapes [are] grapes of gall—They have bitter clusters;
| כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃ |
33 The poison of dragons [is] their wine And the fierce venom of cobras.
| חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃ |
34 Is it not laid up with Me? Sealed among My treasures?
| הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃ |
35 Vengeance and retribution [are] Mine, At the due time—their foot slides; For near is a day of their calamity, And things prepared for them have hastened.
| לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃ |
36 For YHWH judges His people, And gives comfort over His servants. For He sees the going away of power, And none is restrained and left.
| כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃ |
37 And He has said, Where [are] their gods—The rock in which they trusted?
| ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃ |
38 Who eat the fat of their sacrifices, [And] drink the wine of their drink-offering? Let them arise and help you, Let it be a hiding place for you!
| אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃ |
39 See, now, that I [am] He, And there is no god besides Me; I put to death and I keep alive; I have struck and I heal; And there is not a deliverer from My hand,
| ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃ |
40 For I lift up My hand to the heavens, And have said, I live for all time!
| כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃ |
41 If I have sharpened the brightness of My sword, And My hand lays hold on judgment, I return vengeance to My adversaries, And to those hating Me—I repay!
| אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃ |
42 I make My arrows drunk with blood, And My sword devours flesh, From the blood of the pierced and captive, From the head of the leaders of the enemy.
| אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃ |
43 Sing, O nations, [with] His people, For He avenges the blood of His servants, And He turns back vengeance on His adversaries, And has pardoned His land [and] His people.”
| הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ |
44 And Moses comes and speaks all the words of this song in the ears of the people, he and Hoshea son of Nun;
| ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃ |
45 and Moses finishes to speak all these words to all Israel,
| ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃ |
46 and says to them, “Set your heart to all the words which I am testifying against you today, that you command your sons to observe to do all the words of this law,
| ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ |
47 for it [is] not a vain thing for you, for it [is] your life, and by this thing you prolong days on the ground to where you are passing over the Jordan to possess it.”
| כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ |
48 And YHWH speaks to Moses on this very same day, saying,
| וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃ |
49 “Go up to this Mount Abarim, Mount Nebo, which [is] in the land of Moab, which [is] on the front of Jericho, and see the land of Canaan which I am giving to the sons of Israel for a possession;
| עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃ |
50 and die on the mountain to where you are going up, and be gathered to your people, as your brother Aaron has died on Mount Hor and is gathered to his people;
| ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃ |
51 because you trespassed against Me in the midst of the sons of Israel at the waters of Meribath-Kadesh, the wilderness of Zin, because you did not sanctify Me in the midst of the sons of Israel.
| על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃ |
52 Indeed, you see the land before [you], but you do not go in there to the land which I am giving to the sons of Israel.”
| כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃ |
