Deuteronomy 15
1 At the end of every seven years thou shalt make a release.
| מקץ שבע שנים תעשה שמטה |
2 And this is the manner of the release: Every creditor that lendeth ought unto his neighbour shall release it; he shall not exact it of his neighbour, or of his brother; because it is called Yhwh's release.
| וזה דבר השמטה--שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה |
3 Of a foreigner thou mayest exact it again: but that which is thine with thy brother thine hand shall release;
| את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך |
4 Save when there shall be no poor among you; for Yhwh shall greatly bless thee in the land which Yhwh thy God giveth thee for an inheritance to possess it:
| אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה |
5 Only if thou carefully hearken unto the voice of Yhwh thy God, to observe to do all these commandments which I command thee this day.
| רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום |
6 For Yhwh thy God blesseth thee, as he promised thee: and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow; and thou shalt reign over many nations, but they shall not reign over thee.
| כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו |
7 If there be among you a poor man of one of thy brethren within any of thy gates in thy land which Yhwh thy God giveth thee, thou shalt not harden thine heart, nor shut thine hand from thy poor brother:
| כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון |
8 But thou shalt open thine hand wide unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need, in that which he wanteth.
| כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו |
9 Beware that there be not a thought in thy wicked heart, saying, The seventh year, the year of release, is at hand; and thine eye be evil against thy poor brother, and thou givest him nought; and he cry unto Yhwh against thee, and it be sin unto thee.
| השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא |
10 Thou shalt surely give him, and thine heart shall not be grieved when thou givest unto him: because that for this thing Yhwh thy God shall bless thee in all thy works, and in all that thou puttest thine hand unto.
| נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך |
11 For the poor shall never cease out of the land: therefore I command thee, saying, Thou shalt open thine hand wide unto thy brother, to thy poor, and to thy needy, in thy land.
| כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך |
12 And if thy brother, an Hebrew man, or an Hebrew woman, be sold unto thee, and serve thee six years; then in the seventh year thou shalt let him go free from thee.
| כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה--ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך |
13 And when thou sendest him out free from thee, thou shalt not let him go away empty:
| וכי תשלחנו חפשי מעמך--לא תשלחנו ריקם |
14 Thou shalt furnish him liberally out of thy flock, and out of thy floor, and out of thy winepress: of that wherewith Yhwh thy God hath blessed thee thou shalt give unto him.
| העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו |
15 And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, And Yhwh thy God redeemed thee: therefore I command thee this thing to day.
| וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה--היום |
16 And it shall be, if he say unto thee, I will not go away from thee; because he loveth thee and thine house, because he is well with thee;
| והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך |
17 Then thou shalt take an aul, and thrust it through his ear unto the door, and he shall be thy servant for ever. And also unto thy maidservant thou shalt do likewise.
| ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן |
18 It shall not seem hard unto thee, when thou sendest him away free from thee; for he hath been worth a double hired servant to thee, in serving thee six years: And Yhwh thy God shall bless thee in all that thou doest.
| לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה |
19 All the firstling males that come of thy herd and of thy flock thou shalt sanctify unto Yhwh thy God: thou shalt do no work with the firstling of thy bullock, nor shear the firstling of thy sheep.
| כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר--תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך |
20 Thou shalt eat it before Yhwh thy God year by year in the place which Yhwh shall choose, thou and thy household.
| לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה--אתה וביתך |
21 And if there be any blemish therein, as if it be lame, or blind, or have any ill blemish, thou shalt not sacrifice it unto Yhwh thy God.
| וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע--לא תזבחנו ליהוה אלהיך |
22 Thou shalt eat it within thy gates: the unclean and the clean person shall eat it alike, as the roebuck, and as the hart.
| בשעריך תאכלנו--הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל |
23 Only thou shalt not eat the blood thereof; thou shalt pour it upon the ground as water.
| רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים |
