< Job 6 >

1 Then Job answered and said:
ויען איוב ויאמר
2 Oh that my vexation were but weighed, and my calamity laid in the balances altogether!
לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד
3 For now it would be heavier than the sand of the seas; therefore are my words broken.
כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו
4 For the arrows of the Almighty are within me, the poison whereof my spirit drinketh up; the terrors of God do set themselves in array against me.
כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
5 Doth the wild ass bray when he hath grass? or loweth the ox over his fodder?
הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו
6 Can that which hath no savour be eaten without salt? or is there any taste in the juice of mallows?
היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות
7 My soul refuseth to touch them; they are as the sickness of my flesh.
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
8 Oh that I might have my request, and that God would grant me the thing that I long for!
מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
9 Even that it would please God to crush me; that He would let loose His hand, and cut me off!
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
10 Then should I yet have comfort; yea, I would exult in pain, though He spare not; for I have not denied the words of the Holy One.
ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש
11 What is my strength, that I should wait? and what is mine end, that I should be patient?
מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי
12 Is my strength the strength of stones? or is my flesh of brass?
אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש
13 Is it that I have no help in me, and that sound wisdom is driven quite from me?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
14 To him that is ready to faint kindness is due from his friend, even to him that forsaketh the fear of the Almighty.
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
15 My brethren have dealt deceitfully as a brook, as the channel of brooks that overflow,
אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו
16 Which are black by reason of the ice, and wherein the snow hideth itself;
הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג
17 What time they wax warm, they vanish, when it is hot, they are consumed out of their place.
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
18 The paths of their way do wind, they go up into the waste, and are lost.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
19 The caravans of Tema looked, the companies of Sheba waited for them —
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו
20 They were ashamed because they had hoped; they came thither, and were confounded.
בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו
21 For now ye are become His; ye see a terror, and are afraid.
כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו
22 Did I say: 'Give unto me'? or: 'Offer a present for me of your substance'?
הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
23 or: 'Deliver me from the adversary's hand'? or: 'Redeem me from the hand of the oppressors'?
ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני
24 Teach me, and I will hold my peace; and cause me to understand wherein I have erred.
הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי
25 How forcible are words of uprightness! But what doth your arguing argue?
מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם
26 Do ye hold words to be an argument, but the speeches of one that is desperate to be wind?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש
27 Yea, ye would cast lots upon the fatherless, and dig a pit for your friend.
אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם
28 Now therefore be pleased to look upon me; for surely I shall not lie to your face.
ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב
29 Return, I pray you, let there be no injustice; yea, return again, my cause is righteous.
שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה
30 Is there injustice on my tongue? Cannot my taste discern crafty devices?
היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות

< Job 6 >