Deuteronomy 23
1 He that is crushed or maimed in his privy parts shall not enter into the assembly of the LORD.
| לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ |
2 A bastard shall not enter into the assembly of the LORD; even to the tenth generation shall none of his enter into the assembly of the LORD.
| לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה׃ |
3 An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the LORD; even to the tenth generation shall none of them enter into the assembly of the LORD for ever;
| לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם׃ |
4 because they met you not with bread and with water in the way, when ye came forth out of Egypt; and because they hired against thee Balaam the son of Beor from Pethor of Aram-naharaim, to curse thee.
| על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃ |
5 Nevertheless the LORD thy God would not hearken unto Balaam; but the LORD thy God turned the curse into a blessing unto thee, because the LORD thy God loved thee.
| ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃ |
6 Thou shalt not seek their peace nor their prosperity all thy days for ever.
| לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם׃ |
7 Thou shalt not abhor an Edomite, for he is thy brother; thou shalt not abhor an Egyptian, because thou wast a stranger in his land.
| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃ |
8 The children of the third generation that are born unto them may enter into the assembly of the LORD.
| בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ |
9 When thou goest forth in camp against thine enemies, then thou shalt keep thee from every evil thing.
| כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע׃ |
10 If there be among you any man, that is not clean by reason of that which chanceth him by night, then shall he go abroad out of the camp, he shall not come within the camp.
| כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה׃ |
11 But it shall be, when evening cometh on, he shall bathe himself in water; and when the sun is down, he may come within the camp.
| והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃ |
12 Thou shalt have a place also without the camp, whither thou shalt go forth abroad.
| ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃ |
13 And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee.
| ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך׃ |
14 For the LORD thy God walketh in the midst of thy camp, to deliver thee, and to give up thine enemies before thee; therefore shall thy camp be holy; that He see no unseemly thing in thee, and turn away from thee.
| כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ |
15 Thou shalt not deliver unto his master a bondman that is escaped from his master unto thee;
| לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו׃ |
16 he shall dwell with thee, in the midst of thee, in the place which he shall choose within one of thy gates, where it liketh him best; thou shalt not wrong him.
| עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ |
17 There shall be no harlot of the daughters of Israel, neither shall there be a sodomite of the sons of Israel.
| לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃ |
18 Thou shalt not bring the hire of a harlot, or the price of a dog, into the house of the LORD thy God for any vow; for even both these are an abomination unto the LORD thy God.
| לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם׃ |
19 Thou shalt not lend upon interest to thy brother: interest of money, interest of victuals, interest of any thing that is lent upon interest.
| לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ |
20 Unto a foreigner thou mayest lend upon interest; but unto thy brother thou shalt not lend upon interest; that the LORD thy God may bless thee in all that thou puttest thy hand unto, in the land whither thou goest in to possess it.
| לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ |
21 When thou shalt vow a vow unto the LORD thy God, thou shalt not be slack to pay it; for the LORD thy God will surely require it of thee; and it will be sin in thee.
| כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃ |
22 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.
| וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא׃ |
23 That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto the LORD thy God, even that which thou hast promised with thy mouth.
| מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ |
24 When thou comest into thy neighbour's vineyard, then thou mayest eat grapes until thou have enough at thine own pleasure; but thou shalt not put any in thy vessel.
| כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃ |
25 When thou comest into thy neighbour's standing corn, then thou mayest pluck ears with thy hand; but thou shalt not move a sickle unto thy neighbour's standing corn.
| כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ |
