1 Kings 1
1 NOW KING David was old and stricken in years; and they covered him with clothes, but he could get no heat.
| והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃ |
2 Wherefore his servants said unto him: 'Let there be sought for my lord the king a young virgin; and let her stand before the king, and be a companion unto him; and let her lie in thy bosom, that my lord the king may get heat.'
| ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃ |
3 So they sought for a fair damsel throughout all the borders of Israel, and found Abishag the Shunammite, and brought her to the king.
| ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃ |
4 And the damsel was very fair; and she became a companion unto the king, and ministered to him; but the king knew her not.
| והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃ |
5 Now Adonijah the son of Haggith exalted himself, saying: 'I will be king'; and he prepared him chariots and horsemen, and fifty men to run before him.
| ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃ |
6 And his father had not grieved him all his life in saying: 'Why hast thou done so?' and he was also a very goodly man; and he was born after Absalom.
| ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃ |
7 And he conferred with Joab the son of Zeruiah, and with Abiathar the priest; and they following Adonijah helped him.
| ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃ |
8 But Zadok the priest, and Benaiah the son of Jehoiada, and Nathan the prophet, and Shimei, and Rei, and the mighty men that belonged to David, were not with Adonijah.
| וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו׃ |
9 And Adonijah slew sheep and oxen and fatlings by the stone of Zoheleth, which is beside En-rogel; and he called all his brethren the king's sons, and all the men of Judah the king's servants;
| ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך׃ |
10 but Nathan the prophet, and Benaiah, and the mighty men, and Solomon his brother, he called not.
| ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא׃ |
11 Then Nathan spoke unto Bath-sheba the mother of Solomon, saying: 'Hast thou not heard that Adonijah the son of Haggith doth reign, and David our lord knoweth it not?
| ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע׃ |
12 Now therefore come, let me, I pray thee, give thee counsel, that thou mayest save thine own life, and the life of thy son Solomon.
| ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה׃ |
13 Go and get thee in unto king David, and say unto him: Didst not thou, my lord, O king, swear unto thy handmaid, saying: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne? why then doth Adonijah reign?
| לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו׃ |
14 Behold, while thou yet talkest there with the king, I also will come in after thee, and confirm thy words.'
| הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך׃ |
15 And Bath-sheba went in unto the king into the chamber. — Now the king was very old; and Abishag the Shunammite ministered unto the king. —
| ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך׃ |
16 And Bath-sheba bowed, and prostrated herself unto the king. And the king said: 'What wouldest thou?'
| ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך׃ |
17 And she said unto him: 'My lord, thou didst swear by the LORD thy God unto thy handmaid: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne.
| ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃ |
18 And now, behold, Adonijah reigneth; and thou, my lord the king, knowest it not.
| ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃ |
19 And he hath slain oxen and fatlings and sheep in abundance, and hath called all the sons of the king, and Abiathar, the priest, and Joab the captain of the host; but Solomon thy servant hath he not called.
| ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃ |
20 And thou, my lord the king, the eyes of all Israel are upon thee, that thou shouldest tell them who shall sit on the throne of my lord the king after him.
| ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃ |
21 Otherwise it will come to pass, when my lord the king shall sleep with his fathers, that I and my son Solomon shall be counted offenders.'
| והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃ |
22 And, lo, while she yet talked with the king, Nathan the prophet came in.
| והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא׃ |
23 And they told the king, saying: 'Behold Nathan the prophet.' And when he was come in before the king, he bowed down before the king with his face to the ground.
| ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה׃ |
24 And Nathan said: 'My lord, O king, hast thou said: Adonijah shall reign after me, and he shall sit upon my throne?
| ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃ |
25 For he is gone down this day, and hath slain oxen and fatlings and sheep in abundance, and hath called all the king's sons, and the captains of the host, and Abiathar the priest; and, behold, they eat and drink before him, and say: Long live king Adonijah.
| כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃ |
26 But me, even me thy servant, and Zadok the priest, and Benaiah the son of Jehoiada, and thy servant Solomon hath he not called.
| ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃ |
27 Is this thing done by my lord the king, and thou hast not declared unto thy servant who should sit on the throne of my lord the king after him?'
| אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃ |
28 Then king David answered and said: 'Call me Bath-sheba.' And she came into the king's presence, and stood before the king.
| ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃ |
29 And the king swore and said: 'As the LORD liveth, who hath redeemed my soul out of all adversity,
| וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃ |
30 verily as I swore unto thee by the LORD, the God of Israel, saying: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne in my stead; verily so will I do this day.'
| כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃ |
31 Then Bath-sheba bowed with her face to the earth, and prostrated herself to the king, and said: 'Let my lord king David live for ever.'
| ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃ |
32 And king David said: 'Call me Zadok the priest, and Nathan the prophet, and Benaiah the son of Jehoiada.' And they came before the king.
| ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך׃ |
33 And the king said unto them: 'Take with you the servants of your lord, and cause Solomon my son to ride upon mine own mule, and bring him down to Gihon.
| ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון׃ |
34 And let Zadok the priest and Nathan the prophet anoint him there king over Israel; and blow ye with the horn, and say: Long live king Solomon.
| ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃ |
35 Then ye shall come up after him, and he shall come and sit upon my throne; for he shall be king in my stead; and I have appointed him to be prince over Israel and over Judah.'
| ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה׃ |
36 And Benaiah the son of Jehoiada answered the king, and said: 'Amen; so say the LORD, the God of my lord the king.
| ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃ |
37 As the LORD hath been with my lord the king, even so be He with Solomon, and make his throne greater than the throne of my lord king David.'
| כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד׃ |
38 So Zadok the priest, and Nathan the prophet, and Benaiah the son of Jehoiada, and the Cherethites and the Pelethites, went down, and caused Solomon to ride upon king David's mule, and brought him to Gihon.
| וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון׃ |
39 And Zadok the priest took the horn of oil out of the Tent, and anointed Solomon. And they blew the ram's horn; and all the people said: 'Long live king Solomon.'
| ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה׃ |
40 And all the people came up after him, and the people piped with pipes, and rejoiced with great joy, so that the earth rent with the sound of them.
| ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃ |
41 And Adonijah and all the guests that were with him heard it as they had made an end of eating. And when Joab heard the sound of the horn, he said: 'Wherefore is this noise of the city being in an uproar?'
| וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה׃ |
42 While he yet spoke, behold, Jonathan the son of Abiathar the priest came; and Adonijah said: 'Come in; for thou art a worthy man, and bringest good tidings.'
| עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃ |
43 And Jonathan answered and said to Adonijah: 'Verily our lord king David hath made Solomon king.
| ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה׃ |
44 And the king hath sent with him Zadok the priest, and Nathan the prophet, and Benaiah the son of Jehoiada, and the Cherethites and the Pelethites, and they have caused him to ride upon the king's mule.
| וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃ |
45 And Zadok the priest and Nathan the prophet have anointed him king in Gihon; and they are come up from thence rejoicing, so that the city is in an uproar. This is the noise that ye have heard.
| וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃ |
46 And also Solomon sitteth on the throne of the kingdom.
| וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃ |
47 And moreover the king's servants came to bless our lord king David, saying: God make the name of Solomon better than thy name, and make his throne greater than thy throne; and the king bowed down upon the bed.
| וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב׃ |
48 And also thus said the king: Blessed be the LORD, the God of Israel, who hath given one to sit on my throne this day, mine eyes even seeing it.'
| וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות׃ |
49 And all the guests of Adonijah were afraid, and rose up, and went every man his way.
| ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃ |
50 And Adonijah feared because of Solomon; and he arose, and went, and caught hold on the horns of the altar.
| ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃ |
51 And it was told Solomon, saying: 'Behold, Adonijah feareth king Solomon; for, lo, he hath laid hold on the horns of the altar, saying: Let king Solomon swear unto me first of all that he will not slay his servant with the sword.'
| ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב׃ |
52 And Solomon said: 'If he shall show himself a worthy man, there shall not a hair of him fall to the earth; but if wickedness be found in him, he shall die.'
| ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת׃ |
53 So king Solomon sent, and they brought him down from the altar. And he came and prostrated himself before king Solomon; and Solomon said unto him: 'Go to thy house.'
| וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך׃ |
