Proverbs 27
1 Boast not thy selfe of to morowe: for thou knowest not what a day may bring forth.
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ |
2 Let another man prayse thee, and not thine owne mouth: a stranger, and not thine owne lips.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ |
3 A stone is heauie, and the sand weightie: but a fooles wrath is heauier then them both.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ |
4 Anger is cruell, and wrath is raging: but who can stand before enuie?
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ |
5 Open rebuke is better then secret loue.
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ |
6 The wounds of a louer are faithful, and the kisses of an enemie are pleasant.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ |
7 The person that is full, despiseth an hony combe: but vnto the hungry soule euery bitter thing is sweete.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ |
8 As a bird that wandreth from her nest, so is a man that wandreth from his owne place.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ |
9 As oyntment and perfume reioyce the heart, so doeth the sweetenes of a mans friend by hearty counsell.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ |
10 Thine owne friend and thy fathers friend forsake thou not: neither enter into thy brothers house in the day of thy calamitie: for better is a neighbour that is neere, then a brother farre off.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ |
11 My sonne, be wise, and reioyce mine heart, that I may answere him that reprocheth me.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ |
12 A prudent man seeth the plague, and hideth himselfe: but the foolish goe on still, and are punished.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ |
13 Take his garment that is surety for a stranger, and a pledge of him for the stranger.
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ |
14 He that prayseth his friend with a loude voyce, rising earely in the morning, it shall be counted to him as a curse.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ |
15 A continual dropping in the day of raine, and a contentious woman are alike.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ |
16 He that hideth her, hideth the winde, and she is as ye oyle in his right hand, that vttereth it selfe.
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ |
17 Yron sharpeneth yron, so doeth man sharpen the face of his friend.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ |
18 He that keepeth the fig tree, shall eate the fruite thereof: so he that waiteth vpon his master, shall come to honour.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ |
19 As in water face answereth to face, so the heart of man to man.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ |
20 The graue and destruction can neuer be full, so the eyes of man can neuer be satisfied. (Sheol h7585)
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) |
21 As is the fining pot for siluer and the fornace for golde, so is euery man according to his dignitie.
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ |
22 Though thou shouldest bray a foole in a morter among wheate brayed with a pestell, yet will not his foolishnes depart from him.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ |
23 Be diligent to know ye state of thy flocke, and take heede to the heardes.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ |
24 For riches remaine not alway, nor the crowne from generation to generation.
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ |
25 The hey discouereth it selfe, and the grasse appeareth, and the herbes of the mountaines are gathered.
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ |
26 The lambes are for thy clothing, and the goates are the price of the fielde.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ |
27 And let the milke of the goates be sufficient for thy foode, for the foode of thy familie, and for the sustenance of thy maydes.
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ |
