Proverbs 24
1 Be not thou enuious against euill men, neither desire to be with them.
| אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ |
2 For their heart imagineth destruction, and their lippes speake mischiefe.
| כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ |
3 Through wisdome is an house builded, and with vnderstanding it is established.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ |
4 And by knowledge shall the chambers bee filled with all precious, and pleasant riches.
| ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ |
5 A wise man is strong: for a man of vnderstanding encreaseth his strength.
| גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ |
6 For with counsel thou shalt enterprise thy warre, and in the multitude of them that can giue counsell, is health.
| כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ |
7 Wisdome is hie to a foole: therefore he can not open his mouth in the gate.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ |
8 Hee that imagineth to doe euill, men shall call him an autour of wickednes.
| מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ |
9 The wicked thought of a foole is sinne, and the scorner is an abomination vnto men.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ |
10 If thou bee faint in the day of aduersitie, thy strength is small.
| התרפית ביום צרה צר כחכה׃ |
11 Deliuer them that are drawen to death: wilt thou not preserue them that are led to be slaine?
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ |
12 If thou say, Beholde, we knew not of it: he that pondereth the heartes, doeth not hee vnderstand it? and hee that keepeth thy soule, knoweth he it not? will not he also recompense euery man according to his workes?
| כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ |
13 My sonne, eate hony, for it is good, and the hony combe, for it is sweete vnto thy mouth.
| אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ |
14 So shall the knowledge of wisdome be vnto thy soule, if thou finde it, and there shall be an ende, and thine hope shall not be cut off.
| כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ |
15 Laye no waite, O wicked man, against the house of the righteous, and spoyle not his resting place.
| אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ |
16 For a iust man falleth seuen times, and riseth againe: but the wicked fall into mischiefe.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ |
17 Bee thou not glad when thine enemie falleth, and let not thine heart reioyce when hee stumbleth,
| בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ |
18 Least the Lord see it, and it displease him, and he turne his wrath from him.
| פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ |
19 Fret not thy selfe because of the malicious, neither be enuious at the wicked.
| אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ |
20 For there shall bee none ende of plagues to the euill man: the light of the wicked shall bee put out.
| כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ |
21 My sonne feare the Lord, and the King, and meddle not with them that are sedicious.
| ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ |
22 For their destruction shall rise suddenly, and who knoweth the ruine of them both?
| כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ |
23 ALSO THESE THINGS PERTEINE TO THE WISE, It is not good to haue respect of any person in iudgement.
| גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ |
24 He that saith to the wicked, Thou art righteous, him shall the people curse, and the multitude shall abhorre him.
| אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ |
25 But to them that rebuke him, shall be pleasure, and vpon them shall come the blessing of goodnesse.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ |
26 They shall kisse the lippes of him that answereth vpright wordes.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ |
27 Prepare thy worke without, and make readie thy thinges in the fielde, and after, builde thine house.
| הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ |
28 Be not a witnes against thy neighbour without cause: for wilt thou deceiue with thy lippes?
| אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ |
29 Say not, I wil doe to him, as he hath done to mee, I will recompence euery man according to his worke.
| אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ |
30 I passed by the fielde of the slouthfull, and by the vineyarde of the man destitute of vnderstanding.
| על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ |
31 And lo, it was al growen ouer with thornes, and nettles had couered the face thereof, and the stone wall thereof was broken downe.
| והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ |
32 Then I behelde, and I considered it well: I looked vpon it, and receiued instruction.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ |
33 Yet a litle sleepe, a litle slumber, a litle folding of the handes to sleepe.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ |
34 So thy pouertie commeth as one that traueileth by the way, and thy necessitie like an armed man.
| ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ |
