Job 9
1 Then Iob answered, and sayd,
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 I knowe verily that it is so: for howe should man compared vnto God, be iustified?
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ |
3 If I would dispute with him, hee could not answere him one thing of a thousand.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ |
4 He is wise in heart, and mighty in strength: who hath bene fierce against him and hath prospered?
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ |
5 He remoueth the mountaines, and they feele not when he ouerthroweth them in his wrath.
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ |
6 Hee remooueth the earth out of her place, that the pillars thereof doe shake.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ |
7 He commandeth the sunne, and it riseth not: hee closeth vp the starres, as vnder a signet.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ |
8 Hee himselfe alone spreadeth out the heauens, and walketh vpon the height of the sea.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ |
9 He maketh the starres Arcturus, Orion, and Pleiades, and the climates of the South.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ |
10 He doeth great things, and vnsearcheable: yea, marueilous things without nomber.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ |
11 Lo, when he goeth by me, I see him not: and when he passeth by, I perceiue him not.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ |
12 Behold, when he taketh a pray, who can make him to restore it? who shall say vnto him, What doest thou?
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ |
13 God will not withdrawe his anger, and the most mightie helpes doe stoupe vnder him.
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ |
14 Howe much lesse shall I answere him? or howe should I finde out my words with him?
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ |
15 For though I were iust, yet could I not answere, but I would make supplication to my Iudge.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ |
16 If I cry, and he answere me, yet woulde I not beleeue, that he heard my voyce.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ |
17 For he destroyeth mee with a tempest, and woundeth me without cause.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ |
18 He wil not suffer me to take my breath, but filleth me with bitternesse.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ |
19 If we speake of strength, behold, he is strog: if we speake of iudgement, who shall bring me in to pleade?
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ |
20 If I woulde iustifie my selfe, mine owne mouth shall condemne mee: if I would be perfite, he shall iudge me wicked.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ |
21 Though I were perfite, yet I knowe not my soule: therefore abhorre I my life.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ |
22 This is one point: therefore I said, Hee destroyeth the perfite and the wicked.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ |
23 If the scourge should suddenly slay, should God laugh at the punishment of the innocent?
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ |
24 The earth is giuen into the hand of ye wicked: he couereth the faces of the iudges therof: if not, where is he? or who is he?
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ |
25 My dayes haue bene more swift then a post: they haue fled, and haue seene no good thing.
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ |
26 They are passed as with the most swift ships, and as the eagle that flyeth to the pray.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ |
27 If I say, I wil forget my complaynt, I will cease from my wrath, and comfort mee,
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ |
28 Then I am afrayd of all my sorowes, knowing that thou wilt not iudge me innocent.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ |
29 If I be wicked, why labour I thus in vaine?
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ |
30 If I wash my selfe with snowe water, and purge mine hands most cleane,
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ |
31 Yet shalt thou plunge mee in the pit, and mine owne clothes shall make me filthie.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ |
32 For he is not a man as I am, that I shoulde answere him, if we come together to iudgement.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ |
33 Neyther is there any vmpire that might lay his hand vpon vs both.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ |
34 Let him take his rod away from me, and let not his feare astonish me:
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ |
35 Then will I speake, and feare him not: but because I am not so, I holde me still.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ |
