Job 15
1 Then answered Eliphaz the Temanite, and saide,
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 Shal a wise man speake words of ye winde, and fill his bellie with the East winde?
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ |
3 Shall he dispute with wordes not comely? or with talke that is not profitable?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ |
4 Surely thou hast cast off feare, and restrainest prayer before God.
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ |
5 For thy mouth declareth thine iniquitie, seeing thou hast chosen ye tongue of the crafty.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ |
6 Thine owne mouth condemneth thee, and not I, and thy lippes testifie against thee.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ |
7 Art thou the first man, that was borne? and wast thou made before the hils?
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ |
8 Hast thou heard the secret counsell of God, and doest thou restraine wisedome to thee?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ |
9 What knowest thou that we knowe not? and vnderstandest that is not in vs?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ |
10 With vs are both auncient and very aged men, farre older then thy father.
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ |
11 Seeme the consolations of God small vnto thee? is this thing strange vnto thee?
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ |
12 Why doeth thine heart take thee away, and what doe thine eyes meane,
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ |
13 That thou answerest to God at thy pleasure, and bringest such wordes out of thy mouth?
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ |
14 What is man, that he should be cleane? and he that is borne of woman, that he shoulde be iust?
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ |
15 Beholde, he founde no stedfastnesse in his Saintes: yea, the heauens are not cleane in his sight.
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ |
16 How much more is man abominable, and filthie, which drinketh iniquitie like water?
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ |
17 I will tell thee: heare me, and I will declare that which I haue seene:
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ |
18 Which wise men haue tolde, as they haue heard of their fathers, and haue not kept it secret:
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ |
19 To whome alone the land was giuen and no stranger passed through them.
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ |
20 The wicked man is continually as one that traueileth of childe, and the nomber of yeeres is hid from the tyrant.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ |
21 A sounde of feare is in his eares, and in his prosperitie the destroyer shall come vpon him.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ |
22 He beleeueth not to returne out of darknesse: for he seeth the sworde before him.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ |
23 He wandreth to and from for bread where he may: he knoweth that the day of darkenesse is prepared at hande.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ |
24 Affliction and anguish shall make him afraide: they shall preuaile against him as a King readie to the battell.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ |
25 For he hath stretched out his hand against GOD, and made him selfe strong against the Almightie.
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ |
26 Therefore God shall runne vpon him, euen vpon his necke, and against the most thicke part of his shielde.
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ |
27 Because he hath couered his face with his fatnesse, and hath colloppes in his flancke.
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ |
28 Though he dwell in desolate cities, and in houses which no man inhabiteth, but are become heapes,
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ |
29 He shall not be rich, neither shall his substance continue, neither shall he prolong the perfection thereof in the earth.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ |
30 He shall neuer depart out of darkenesse: the flame shall drie vp his branches, and he shall goe away with the breath of his mouth.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ |
31 He beleeueth not that he erreth in vanitie: therefore vanitie shalbe his change.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ |
32 His branch shall not be greene, but shall be cut off before his day.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ |
33 God shall destroy him as the vine her sower grape, and shall cast him off, as the oliue doeth her flowre.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ |
34 For the congregation of the hypocrite shalbe desolate, and fire shall deuoure the houses of bribes.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ |
35 For they conceiue mischiefe and bring foorth vanitie, and their bellie hath prepared deceite.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ |
