Job 13
1 Loe, mine eye hath seene all this: mine eare hath heard, and vnderstande it.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 I knowe also as much as you knowe: I am not inferiour vnto you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 But I will speake to the Almightie, and I desire to dispute with God.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 For in deede ye forge lyes, and all you are physitions of no value.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 Oh, that you woulde holde your tongue, that it might be imputed to you for wisedome!
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Nowe heare my disputation, and giue eare to the arguments of my lips.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Will ye speake wickedly for Gods defence, and talke deceitfully for his cause?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Will ye accept his person? or will ye contende for God?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Is it well that he shoulde seeke of you? will you make a lye for him, as one lyeth for a man?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 He will surely reprooue you, if ye doe secretly accept any person.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Shall not his excellencie make you afraid? and his feare fall vpon you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Your memories may be compared vnto ashes, and your bodyes to bodyes of clay.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Holde your tongues in my presence, that I may speake, and let come vpon what will.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Wherefore doe I take my flesh in my teeth, and put my soule in mine hande?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Loe, though he slay me, yet will I trust in him, and I will reprooue my wayes in his sight.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 He shalbe my saluation also: for the hypocrite shall not come before him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Heare diligently my wordes, and marke my talke.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Beholde nowe: if I prepare me to iudgement, I knowe that I shalbe iustified.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Who is he, that will pleade with me? for if I nowe holde my tongue, I dye.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 But doe not these two things vnto me: then will I not hide my selfe from thee.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Withdrawe thine hande from me, and let not thy feare make me afraide.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Then call thou, and I will answere: or let me speake, and answere thou me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 Howe many are mine iniquities and sinnes? shewe me my rebellion, and my sinne.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Wherefore hidest thou thy face, and takest me for thine enemie?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Wilt thou breake a leafe driuen to and from? and wilt thou pursue the drie stubble?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 For thou writest bitter things against me, and makest me to possesse the iniquities of my youth.
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 Thou puttest my feete also in the stocks, and lookest narrowly vnto all my pathes, and makest the print thereof in ye heeles of my feet.
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 Such one consumeth like a rotten thing, and as a garment that is motheaten.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
