Exodus 22
1 If a man steal an ox, or a sheep, and kill it, or sell it, he shall restore five oxen for the ox, and four sheep for the sheep.
| כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ |
2 If the thief be encountered breaking in, and be smitten so that he die, there shall be no blood-guiltiness for him.
| אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ |
3 If the sun be risen on him, there shall be blood-guiltiness for him; he should have made full restitution: if he had nothing, he would have been sold for his theft.
| אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ |
4 If the stolen thing be actually found alive in his hand, whether it be ox, or ass, or sheep, he shall restore double.
| אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ |
5 If a man shall cause a field or vineyard to be eaten, and put in his cattle, and pasture in another man's field, of the best of his own field, and of the best of his own vineyard shall he make [it] good.
| כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ |
6 — If fire break out, and seize the thorns, and the stacks of corn, or the standing corn, or the field be consumed, he that kindled the fire shall fully make it good.
| כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ |
7 — If a man deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man's house; if the thief be found, let him restore double;
| כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ |
8 if the thief be not found, the master of the house shall be brought before the judges, [to see] if he has not put his hand unto his neighbour's goods.
| אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ |
9 As to all manner of fraud, — as to ox, as to ass, as to sheep, as to clothing, as to everything lost, of which [a man] saith, It is this — the cause of both parties shall come before the judges: he whom the judges shall condemn shall restore double to his neighbour.
| על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ |
10 If a man deliver unto his neighbour an ass, or an ox, or a sheep, or any cattle, to keep, and it die, or be hurt, or driven away, and no man see [it],
| כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ |
11 an oath of Jehovah shall be between them both, that he hath not put his hand unto his neighbour's goods; and the owner of it shall accept it, and he shall not make [it] good.
| שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ |
12 But if it have been stolen from him, he shall make [it] good unto its owner.
| ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ |
13 If it have been torn in pieces, let him bring it [as] witness: he shall not make good what was torn.
| אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ |
14 — And if a man borrow anything of his neighbour, and it be hurt, or die, its owner not being with it, he shall fully make it good;
| וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ |
15 if the owner thereof be with it, he shall not make [it] good; if it be a hired [thing], it came for its hire.
| אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ |
16 And if a man seduce a virgin that is not betrothed, and lie with her, he shall certainly endow her, to be his wife.
| וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ |
17 If her father utterly refuse to give her unto him, he shall weigh money according to the dowry of virgins.
| אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ |
18 — Thou shalt not suffer a witch to live.
| מכשפה לא תחיה׃ |
19 — Every one that lieth with a beast shall certainly be put to death.
| כל שכב עם בהמה מות יומת׃ |
20 — He that sacrificeth to [any] god, save to Jehovah only, shall be devoted to destruction.
| זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ |
21 Thou shalt neither vex a stranger, nor oppress him; for ye have been strangers in the land of Egypt.
| וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ |
22 Ye shall not afflict any widow or fatherless child.
| כל אלמנה ויתום לא תענון׃ |
23 If thou afflict him in any way, if he cry at all unto me, I will certainly hear his cry;
| אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ |
24 and my anger shall burn, and I will slay you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless.
| וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ |
25 — If thou lend money to my people, the poor with thee, thou shalt not be to him as a usurer: ye shall charge him no interest.
| אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ |
26 — If thou at all take thy neighbour's garment in pledge, thou shalt return it to him before the sun goes down;
| אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ |
27 for that is his only covering, his garment for his skin: on what shall he lie down? And it shall come to pass, when he crieth unto me, that I will hear; for I am gracious.
| כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ |
28 Thou shalt not revile the judges, nor curse a prince amongst thy people.
| אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ |
29 — Thou shalt not delay the fulness of thy [threshing-floor] and the outflow of thy [winepress]. The firstborn of thy sons shalt thou give unto me.
| מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ |
30 Likewise shalt thou do with thy calf, with thy sheep: seven days shall it be with its dam; on the eighth day thou shalt give it me.
| כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ |
31 — And ye shall be holy men unto me; and ye shall not eat flesh torn in the field: ye shall cast it to the dog.
| ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ |
