Numbers 23
1 And Balaam said to Balac, Build me here seven altars, and prepare me here seven calves, and seven rams.
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים |
2 And Balac did as Balaam told him; and he offered up a calf and a ram on [every] altar.
| ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח |
3 And Balaam said to Balac, Stand by thy sacrifice, and I will go and see if God will appear to me and meet me, and the word which he shall shew me, I will report to thee. And Balac stood by his sacrifice.
| ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי |
4 And Balaam went to enquire of God; and he went straight forward, and God appeared to Balaam; and Balaam said to him, I have prepared the seven altars, and have offered a calf and a ram on [every] altar.
| ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח |
5 And God put a word into the mouth of Balaam, and said, thou shalt return to Balac, and thus shalt thou speak.
| וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר |
6 And he returned to him, and moreover he stood over his whole-burnt-offerings, and all the princes of Moab with him; and the Spirit of God came upon him.
| וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב |
7 And he took up his parable, and said, Balac king of Moab sent for me out of Mesopotamia, out of the mountains of the east, saying, Come, curse me Jacob, and Come, call for a curse for me upon Israel.
| וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל |
8 How can I curse whom the Lord curses not? or how can I devote whom God devotes not?
| מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה |
9 For from the top of the mountains I shall see him, and from the hills I shall observe him: behold, the people shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.
| כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב |
10 Who has exactly calculated the seed of Jacob, and who shall number the families of Israel? let my soul die with the souls of the righteous, and let my seed be as their seed.
| מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו |
11 And Balac said to Balaam, What hast thou done to me? I called thee to curse my enemies, and behold thou hast greatly blessed [them].
| ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך |
12 And Balaam said to Balac, Whatsoever the Lord shall put into my mouth, shall I not take heed to speak this?
| ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר |
13 And Balac said to him, Come yet with me to another place where thou shalt not see the people, but only thou shalt see a part of them, and shalt not see them all; and curse me them from thence.
| ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם |
14 And he took him to a high place of the field to the top of the quarried [rock], and he built there seven altars, and offered a calf and a ram on [every] altar.
| ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח |
15 And Balaam said to Balac, Stand by thy sacrifice, and I will go to enquire of God.
| ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה |
16 And God met Balaam, and put a word into his mouth, and said, return to Balac, and thus shalt thou speak.
| ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר |
17 And he returned to him: and he also was standing by his whole-burnt-sacrifice, and all the princes of Moab with him; and Balac said to him, What has the Lord spoken?
| ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה |
18 And he took up his parable, and said, rise up, Balac, and hear; hearken as a witness, thou son of Sepphor.
| וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר |
19 God is not as man to waver, nor as the son of man to be threatened; shall he say and not perform? shall he speak and not keep [to his word]?
| לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה |
20 Behold, I have received [commandment] to bless: I will bless, and not turn back.
| הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה |
21 There shall not be trouble in Jacob, neither shall sorrow be seen in Israel: the Lord his God [is] with him, the glories of rulers [are] in him.
| לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו |
22 It was God who brought him out of Egypt; he has as it were the glory of a unicorn.
| אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו |
23 For there is no divination in Jacob, nor enchantment in Israel; in season it shall be told to Jacob and Israel what God shall perform.
| כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל |
24 Behold, the people shall rise up as a lion's whelp, and shall exalt himself as a lion; he shall not lie down till he have eaten the prey, and he shall drink the blood of the slain.
| הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה |
25 And Balac said to Balaam, Neither curse the people at all for me, nor bless them at all.
| ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו |
26 And Balaam answered and said to Balac, Spoke I not to thee, saying, Whatsoever thing God shall speak to me, that will I do?
| ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה |
27 And Balac said to Balaam, Come [and] I will remove thee to another place, if it shall please God, and curse me them from thence.
| ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם |
28 And Balac took Balaam to the top of Phogor, which extends to the wilderness.
| ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן |
29 And Balaam said to Balac, build me here seven altars, and prepare me here seven calves, and seven rams.
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם |
30 And Balac did as Balaam told him, and offered a calf and a ram on [every] altar.
| ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח |
