Job 31
1 “I made a covenant with my eyes; how then should I look lustfully at a young woman?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ |
2 For what is the portion from God above, and the heritage from the Almighty on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ |
3 Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ |
4 Does not he see my ways, and count all my steps?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ |
5 “If I have walked with falsehood, and my foot has hurried to deceit
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ |
6 (let me be weighed in an even balance, that God may know my integrity);
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ |
7 if my step has turned out of the way, if my heart walked after my eyes, if any defilement has stuck to my hands,
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ |
8 then let me sow, and let another eat. Yes, let the produce of my field be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ |
9 “If my heart has been enticed to a woman, and I have laid wait at my neighbor’s door,
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ |
10 then let my wife grind for another, and let others sleep with her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ |
11 For that would be a heinous crime. Yes, it would be an iniquity to be punished by the judges,
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ |
12 for it is a fire that consumes to destruction, and would root out all my increase.
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ |
13 “If I have despised the cause of my male servant or of my female servant, when they contended with me,
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ |
14 what then will I do when God rises up? When he visits, what will I answer him?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ |
15 Did not he who made me in the womb make him? Did not one fashion us in the womb?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ |
16 “If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail,
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ |
17 or have eaten my morsel alone, and the fatherless has not eaten of it
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ |
18 (no, from my youth he grew up with me as with a father, I have guided her from my mother’s womb);
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ |
19 if I have seen any perish for want of clothing, or that the needy had no covering;
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ |
20 if his heart has not blessed me, if he has not been warmed with my sheep’s fleece;
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ |
21 if I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ |
22 then let my shoulder fall from the shoulder blade, and my arm be broken from the bone.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ |
23 For calamity from God is a terror to me. Because of his majesty, I can do nothing.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ |
24 “If I have made gold my hope, and have said to the fine gold, ‘You are my confidence;’
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ |
25 If I have rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ |
26 if I have seen the sun when it shined, or the moon moving in splendor,
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ |
27 and my heart has been secretly enticed, and my hand threw a kiss from my mouth;
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ |
28 this also would be an iniquity to be punished by the judges, for I would have denied the God who is above.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ |
29 “If I have rejoiced at the destruction of him who hated me, or lifted up myself when evil found him
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ |
30 (I have certainly not allowed my mouth to sin by asking his life with a curse);
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ |
31 if the men of my tent have not said, ‘Who can find one who has not been filled with his meat?’
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ |
32 (the foreigner has not camped in the street, but I have opened my doors to the traveler);
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ |
33 if like Adam I have covered my transgressions, by hiding my iniquity in my heart,
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ |
34 because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and did not go out of the door—
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ |
35 oh that I had one to hear me! Behold, here is my signature! Let the Almighty answer me! Let the accuser write my indictment!
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ |
36 Surely I would carry it on my shoulder, and I would bind it to me as a crown.
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ |
37 I would declare to him the number of my steps. I would go near to him like a prince.
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ |
38 If my land cries out against me, and its furrows weep together;
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ |
39 if I have eaten its fruits without money, or have caused its owners to lose their life,
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ |
40 let briers grow instead of wheat, and stinkweed instead of barley.” The words of Job are ended.
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ |
