1 Corinthians 11

1 Be imitators of me, even as I also am of Christ.

לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח.

2 Now I praise you, brothers, that you remember me in all things, and hold firm the traditions, even as I delivered them to you.

אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם.

3 But I would have you know that the head of every man is Christ, and the head of the woman is man, and the head of Christ is God.

ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים.

4 Every man praying or prophesying, having his head covered, dishonors his head.

לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח.

5 But every woman praying or prophesying with her head uncovered dishonors her head. For it is one and the same thing as if she were shaved.

אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה.

6 For if a woman is not covered, let her hair also be cut off. But if it is shameful for a woman to have her hair cut off or be shaved, let her be covered.

אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה.

7 For a man indeed ought not to have his head covered, because he is the image and glory of God, but the woman is the glory of the man.

הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

8 For man is not from woman, but woman from man;

אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם.

9 for man was not created for the woman, but woman for the man.

אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם.

10 For this cause the woman ought to have authority over her own head, because of the angels.

לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

11 Nevertheless, neither is the woman independent of the man, nor the man independent of the woman, in the Lord.

אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו.

12 For as woman came from man, so a man also comes through a woman; but all things are from God.

האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים.

13 Judge for yourselves. Is it appropriate that a woman pray to God unveiled?

אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש?

14 Does not even nature itself teach you that if a man has long hair, it is a dishonor to him?

האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו.

15 But if a woman has long hair, it is a glory to her, for her hair is given to her for a covering.

16 But if any man seems to be contentious, we have no such custom, neither do God’s assemblies.

אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

17 But in giving you this command I do not praise you, because you come together not for the better but for the worse.

בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות.

18 For first of all, when you come together in the assembly, I hear that divisions exist among you, and I partly believe it.

אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות,

19 For there also must be factions among you, that those who are approved may be revealed among you.

כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

20 When therefore you assemble yourselves together, it is not the Lord’s supper that you eat.

כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם.

21 For in your eating each one takes his own supper first. One is hungry, and another is drunken.

סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים.

22 What, do not you have houses to eat and to drink in? Or do you despise God’s assembly and put them to shame who do not have enough? What shall I tell you? Shall I praise you? In this I do not praise you.

מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם”הטובה“!

23 For I received from the Lord that which also I delivered to you, that the Lord Jesus on the night in which he was betrayed took bread.

אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם,

24 When he had given thanks, he broke it and said, “Take, eat. This is my body, which is broken for you. Do this in memory of me.”

הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“

25 In the same way he also took the cup after supper, saying, “This cup is the new covenant in my blood. Do this, as often as you drink, in memory of me.”

לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“

26 For as often as you eat this bread and drink this cup, you proclaim the Lord’s death until he comes.

כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

27 Therefore whoever eats this bread or drinks the Lord’s cup in a way unworthy of the Lord will be guilty of the body and the blood of the Lord.

כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו.

28 But let a man examine himself, and so let him eat of the bread and drink of the cup.

על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין,

29 For he who eats and drinks in an unworthy way eats and drinks judgment to himself if he does not discern the Lord’s body.

כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו.

30 For this cause many among you are weak and sickly, and not a few sleep.

זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

31 For if we discerned ourselves, we would not be judged.

ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו.

32 But when we are judged, we are disciplined by the Lord, that we may not be condemned with the world.

דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם.

33 Therefore, my brothers, when you come together to eat, wait for one another.

לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו;

34 But if anyone is hungry, let him eat at home, lest your coming together be for judgment. The rest I will set in order whenever I come.

מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו. את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.