Ezra 4
1 Now when the adversaries of Judah and Benjamin heard that the sons of the captivity were building a temple to Jehovah, the God of Israel,
| וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל |
2 then they drew near to Zerubbabel, and to the heads of fathers, and said to them, Let us build with you, for we seek your God, as ye do, and we sacrifice to him since the days of Esar-haddon king of Assyria who brought us up here.
| ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם--כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא (ולו) אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה |
3 But Zerubbabel, and Jeshua, and the rest of the heads of fathers of Israel, said to them, Ye have nothing to do with us in building a house to our God, but we ourselves together will build to Jehovah, the God of Israel, as king Cyrus the king of Persia has commanded us.
| ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל--לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס |
4 Then the people of the land weakened the hands of the people of Judah, and troubled them in building,
| ויהי עם הארץ--מרפים ידי עם יהודה ומבלהים (ומבהלים) אותם לבנות |
5 and hired counselors against them to frustrate their purpose all the days of Cyrus king of Persia, even until the reign of Darius king of Persia.
| וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם--כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס |
6 And in the reign of Ahasuerus, in the beginning of his reign, they wrote an accusation against the inhabitants of Judah and Jerusalem.
| ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו--כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם |
7 And in the days of Artaxerxes, Bishlam, Mithredath, Tabeel, and the rest of his companions, wrote to Artaxerxes king of Persia. And the writing of the letter was written in the Syrian character, and set forth in the Syrian tongue.
| ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית |
8 Rehum the chancellor, and Shimshai the scribe wrote a letter against Jerusalem to Artaxerxes the king in this way.
| רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם--לארתחששתא מלכא כנמא |
9 Then wrote Rehum the chancellor, and Shimshai the scribe, and the rest of their companions, the Dinaites, and the Apharsathchites, the Tarpelites, the Apharsites, the Archevites, the Babylonians, the Shushanchites, the Dehaites, the Elamites,
| אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון--דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי (ארכויא) בבליא שושנכיא דהוא (דהיא) עלמיא |
10 and the rest of the nations whom the great and noble Osnappar brought over, and set in the city of Samaria, and in the rest beyond the River, and so forth.
| ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין--ושאר עבר נהרה וכענת |
11 This is a copy of the letter that they sent to Artaxerxes the king: Thy servants the men beyond the River, and so forth.
| דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא--עבדיך (עבדך) אנש עבר נהרה וכענת |
12 Be it known to the king, that the Jews who came up from thee have come to us to Jerusalem. They are building the rebellious and the evil city, and have finished the walls, and repaired the foundations.
| ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו (ושוריא שכללו) ואשיא יחיטו |
13 Be it known now to the king, that, if this city be built, and the walls finished, they will not pay tribute, custom, or toll, and in the end it will be hurtful to the kings.
| כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון--מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק |
14 Now because we eat the salt of the palace, and it is not fitting for us to see the king's dishonor, therefore we have sent and certified to the king,
| כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה--שלחנא והודענא למלכא |
15 that search may be made in the book of the records of thy fathers. So thou shall find in the book of the records, and know that this city is a rebellious city, and hurtful to kings and provinces. And that they have made sedition within the same of old time, for which cause this city was laid waste.
| די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה--קריתא דך החרבת |
16 We certify to the king that, if this city be built, and the walls finished, by this means thou shall have no portion beyond the River.
| מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה--חלק בעבר נהרא לא איתי לך |
17 Then the king sent an answer to Rehum the chancellor, and to Shimshai the scribe, and to the rest of their companions who dwell in Samaria, and in the rest beyond the River: Peace, and so forth.
| פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין--ושאר עבר נהרה שלם וכעת |
18 The letter which ye sent to us has been plainly read before me.
| נשתונא די שלחתון עלינא--מפרש קרי קדמי |
19 And I decreed, and search has been made. And it is found that this city of old time has made insurrection against kings, and that rebellion and sedition have been made in it.
| ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה |
20 There have also been mighty kings over Jerusalem who have ruled over all the country beyond the River, and tribute, custom, and toll, was paid to them.
| ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון |
21 Make ye now a decree to cause these men to cease, and that this city not be built until a decree shall be made by me.
| כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם |
22 And take heed that ye be not slack in this matter. Why should damage grow to the hurt of the kings?
| וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין |
23 Then when the copy of king Artaxerxes' letter was read before Rehum, and Shimshai the scribe, and their companions, they went in haste to Jerusalem to the Jews, and made them cease by force and power.
| אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל |
24 Then the work of the house of God which is at Jerusalem ceased, and it ceased until the second year of the reign of Darius king of Persia.
| באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס |
