< Mariko 14 >

1 Kane odongʼ ndalo ariyo mondo Sap Pasaka kod Sawo mar makati ma ok oketie thowi ochopi, jodolo madongo gi jopuonj chik ne manyo yo moro malingʼ-lingʼ mane ginyalo makogo Yesu mondo ginege.
יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.
2 To ne giwinjore kendgi niya, “Kik watim kamano ka Sawo pod dhi nyime, nono to ji ongʼanyonwa.”
”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“
3 Kane oyudo Yesu ni Bethania, kochiemo e mesa e dala ngʼat moro miluongo ni Simon ja-dhoho, dhako moro nobiro gi chupa mar alabasta mopongʼ gi mo mangʼwe ngʼar kendo ma nengone tek. Notoyo ngʼut chupano mi oolo morno duto ewi Yesu.
באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.
4 Moko kuom joma ne ni kanyo nyiego nomako mi gikuotho e kindgi giwegi niya, “Morni iketho malit kayiem nangʼo?
אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“
5 Ne inyalo loke pesa mangʼeny moloyo chudo mar ngʼato kuom higa achiel mi pesago pogi ne joma odhier.” Ne gikwero mamano gi dwol makwiny.
6 To Yesu nodwokogi niya, “Weyeuru mos. Uchande nangʼo? Osetimona gima ber miwuoro.
”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב.
7 Joma odhier ubiro bedogo kinde duto, kendo unyalo konyogi sa asaya muhero. To an ok ubi siko ka un koda ndalo duto.
העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב.
8 Ne otimo monyalo. Ne oolo mo mangʼwe ngʼarno e ringra chon mondo oikago ne ikna.
היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.
9 Awachonu adier ni kamoro amora ma noyalie Injili e kind ogendini duto mag piny, gima dhakoni otimo bende nohul, kiparego.”
”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“
10 Eka Judas Iskariot, mane en achiel kuom jopuonjrene apar gariyo, nodhi ir jodolo madongo mondo ondhog Yesu oket e lwetgi.
לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.
11 Negimor gi wachno, mi gisingore ni gibiro miye pesa. Omiyo nochako manyo kinde maber mar kete e lwetgi.
ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.
12 Chiengʼ mokwongo mar Sap Makati ma ok oketie Thowi, chiengʼ mane ochuno jo-Yahudi mondo oyangʼ nyarombo mar Pasaka, jopuonjre Yesu nopenje niya, “Idwaro mondo wadhi waikni kama ichame Pasaka kanye?”
ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.
13 Kuom mano Yesu nooro jopuonjrene ariyo kowachonegi niya, “Dhiuru ei dala maduongʼ mondo urom gi ngʼato motingʼo dapi. Luweuru nyaka ot modhiye.
ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו,
14 Uwach ne wuon ot modonjeno ni, ‘Japuonj penjo niya, ere oda mar welo monego achamie Sap Pasaka kod jopuonjrena?’
היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘.
15 Obiro nyisou ot malach molos malo, kama osechanie kombe kendo oseiki; maber, kanyo ema uiknwa.”
הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“
16 Jopuonjrego noa modhi Dala maduongʼ moyudo gik moko mana kaka Yesu nosewachonegi. Omiyo negiloso Sap Pasaka.
כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.
17 Kane ochopo godhiambo, Yesu nochopo, ka en kod jopuonjrene apar gariyo.
ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב.
18 Kane oyudo gichiemo, nowachonegi niya, “Awachonu adier ni achiel kuomu biro ndhoga, en ngʼat machiemo koda.”
כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“
19 Chunygi nodoko malit, mi moro ka moro nochako wachone niya, “Dobed an koso?”
התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“
20 To Yesu nodwokogi niya, “En achiel kuomu ji apar gariyo, ngʼat machiemo koda e tawo achiel.
”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע.
21 Wuod Dhano biro dhi adier mana kaka nondiki kuome. To ngʼat mandhogo Wuod Dhano none malit! Dine obedo maber moloyo kane ok onywole.”
”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“
22 Kane oyudo gichiemo, Yesu nokawo makati, kendo bangʼ goyo erokamano, nongʼinge momiyo jopuonjrene kowacho niya, “Kawuru, ma e ringra.”
בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“
23 Bangʼe nokawo kikombe, mi ogoyo erokamano bangʼe omiyogi eka negimetho koa e kikombeno giduto.
לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה.
24 Nowachonegi niya, “Ma en remba mar singruok, ma ochwer ne ji mangʼeny.
”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע.
25 Awachonu adier ni ok anamadh olemb mzabibu kendo nyaka chop odiechiengʼno ma anamadhee kendo manyien e pinyruoth Nyasaye.”
”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“
26 Kane gisewero wend pak, ne giwuok gidhi nyaka e Got Zeituni.
כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.
27 Yesu nonyisogi niya, “Un duto ubiro ringo uweya, nimar ondiki niya, “‘Abiro goyo jakwath mi rombe noke.’
”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘.
28 To bangʼ ka asechier to anatelnu adhi Galili.”
אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“
29 To Petro nonyiso Yesu niya, “An ok abi weyi kata ka ji duto oringo oweyi.”
”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“
30 Yesu nodwoko Petro niya, “Awachoni adier ni otieno ma kawuononi, kapok thuon gweno okok diriyo in iwuon wangʼ inikweda nyadidek.”
”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“
31 To Petro nosingore koramo niya, “Kata ka ochuno ni nyaka atho kodi, to ok abi kwedi ngangʼ.” Jopuonjre mamoko duto bende nowuoyo machalre gi Petro.
”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.
32 Negidhi kama iluongo ni Gethsemane. Yesu nowacho ne jopuonjrene niya, “Beduru ka e kinde ma alamo.”
הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“
33 Nokawo Petro gi Jakobo kod Johana modhigo, eka chunye nochako chandore kopongʼ gi paro mangʼeny.
הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו.
34 Nowachone jopuonjrene niya, “Chunya opongʼ gi lit nyaka kar tho. Beduru ka mondo uriti.”
”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“
35 Ne ochwalore nyime matin bangʼe to ogoyo chonge piny mi olamo ni kanyalore to sa mar masirano okadhe.
הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.
36 Nolemo kowacho niya, “Abba, Wuora, gik moko duto nyalore kuomi. Gol kikombeni kuoma. To ok kaka adwaro to mana kaka in ema idwaro.”
”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“
37 Bangʼe nodok ir jopuonjrene monwangʼo ka ginindo. Nowachone Simon Petro niya, “Inindo? Rito otami kata kuom sa achiel kende?
לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד?
38 Beduru motangʼ kendo lamuru mondo kik udonj e tem. Chuny oikore makmana ringruok ema nyap.”
עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“
39 Ne ochako owuok odhi kendo molemo kaka mokwongo.
ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים.
40 To kane odwogo, nochako oyudogi ka ginindo, nikech nindo noingogi. Ne ok gingʼeyo gima diginyise.
הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.
41 Kane odwogo irgi kendo mar adek, nowachonegi niya, “Pod unindo aninda kendo uyweyo? Oromo! Sa osechopo. Neyeuru kaka indhogo Wuod Dhano kendo kaka ikete e lwet joricho.
כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים.
42 Chunguru wadhi! Jandhokna osechopo!”
קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“
43 Kane pod owuoyo, Judas, mane en achiel kuom jopuonjrene apar gariyo nothinyore gi oganda mane omanore gi gik lwenje kaka ligangla gi arunge. Ne oorgi koa ir Jodolo madongo, jopuonj chik kod jodong oganda.
לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות.
44 Noyudo jandhok osechano kodgi ranyisi mobiro timo kowacho niya, “Ngʼat ma wangʼ ananyodhi e En, makeuru mondo udhi kode kurite ma ok onyal ringo otony.”
יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“
45 Judas nopusore piyo piyo nyaka ir Yesu, mowachone niya, “Rabi!” bangʼe to onyodhe.
יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו.
46 Jogo ne ondhiyo Yesu kendo negimake.
ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו.
47 To achiel kuom joma nochungʼ machiegni nowuodho liganglane kendo notongʼo jatij jadolo maduongʼ mi ochodo ite oko.
פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.
48 Yesu nowachone joma nobiro makego niya, “Uwuokna oko mondo umaka ka utingʼo ligengni kod arunge mana ka gima an jatend koko mar jo-jendeke nangʼo?
”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן?
49 Pile ka pile an kodu ka apuonjo e laru mag hekalu, to ne ok umaka. To koro ndiko nyaka chop kare.”
מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“
50 Eka ji duto noweye moringo odhi.
בינתיים ברחו כל התלמידים.
51 Wuowi moro matin mane ni duk, mane orwako law abola, noyudo luwo bangʼ Yesu. Kane gi liwe mi gimake, nopusore nigi,
נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.
52 moringo otony ka en duk, moweyo nyaka sukane kanyo.
53 Negikawo Yesu gitero ir jadolo maduongʼ mi jodolo madongo duto gi jodongo kaachiel gi jopuonj chik nochokore kaachiel.
ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים.
54 Petro noluwo bangʼe gichien, modonjo kode nyaka e laru mar jadolo maduongʼ. Kanyo nobetie piny kaachiel gi jorito, kooyo mach e dwol.
פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.
55 Jodolo madongo gi jobuch Sanhedrin duto ne manyo ketho mane ginyalo donjonego Yesu mondo gingʼadne buch tho, to ne ok giyudo ketho moro amora kuome.
ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא.
56 Ji mangʼeny bende ne jimbone wach ka giketo ketho mag miriambo e wiye, to wechegi ne ok chalre.
עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.
57 Bangʼe jomoko nochungʼ modonjone gi miriambo kawacho niya,
לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו:
58 “Ne wawinjo jali kawacho ni, ‘Abiro muko hekalu ma dhano ogeroni eka bangʼ ndalo adek to, abiro gero machielo ma ok olos gi lwet dhano.’”
”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“
59 To kata mana gin bende wechegi ne ok chalre.
אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.
60 Eka jadolo maduongʼ nochungʼ malo e nyimgi mopenjo Yesu niya, “Dak idwok wachno? Ma wach manade ma jogi wacho kuomini?”
הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“
61 To Yesu nolingʼ alingʼa thi ma ok odwoke. Jadolo maduongʼ nochako openje niya, “In e Kristo ma Wuod Nyasaye Mangima koso?”
ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“
62 Yesu nodwoke niya, “Ee, An. To unune Wuod Dhano kobet e bat korachwich mar Jal Maratego kendo kolor oa e boche polo.”
”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“
63 Jadolo maduongʼ noyiecho lepe kowacho niya, “Pod wadwaro joneno mamoko nangʼo?
הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות!
64 Un uwegi usewinjo koyanyo Nyasaye. Uparo nade?” Giduto ne gikwede kaka ngʼat mowinjore githo.
שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.
65 Eka jomoko nochako ngʼulo olawo kuome. Negitweyo wangʼe mi gigoye ngum, kagiwacho niya, “Hul ane ngʼa mogoyi.” Askeche to nongʼwane ka girodhe.
לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.
66 Kane oyudo Petro obet oko e laru, achiel kuom nyiri matiyone jadolo maduongʼ nobiro machiegni.
כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“
67 Ka noneno Petro kaoyo mach, nodhi machiegni kode morange matut, bangʼe owachone niya, “In bende ne in gi ja-Nazareth miluongo ni Yesu.”
68 To Petro nokwere kawacho niya, “Ok angʼeyo kendo kata winjo ok awinj tiend gima iwachono.” Bangʼe noa kanyo odhi e dhorangach.
פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול.
69 Ka nyako ma jatichno nochako onene e dhorangach, nochako owacho ne joma ochungʼ kanyo niya, “Ngʼatni en achiel kuomgi.”
המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול.
70 To Petro nochako okwer kendo. Bangʼ kinde matin joma nochungʼ machiegni nowacho ne Petro niya, “adier in achiel kuomgi, nimar in ja-Galili.”
פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“
71 To en nochako kwongʼore mowachonegi koramo niya, “Ok angʼeyo ngʼat muwuoyo kuomeno.”
פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“
72 Gikanyono thuon gweno nokok kendo mar ariyo. Eka Petro noparo wach mane oyudo Yesu osewachone niya, “Kapok thuon gweno okok nyadiriyo to wangʼ inikweda nyadidek.” Wachno nobedone malit mi nochako ywak.
באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי.

< Mariko 14 >