Luka 1
1 Ji mangʼeny osebedo ka chano weche mane otimore e dierwa,
| תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, |
2 mana kaka nochiwgi ne wan kod jogo motelo mane gin joneno wangʼ gi wangʼ kendo jotich wachni.
| על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. |
3 Kuom mano, an bende kaka asenono tiend wechegi malongʼo nyaka aa chakruok, en gima ber bende mondo andikni e yo mochanore maler, in moluor Theofilo,
| גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, |
4 mondo ingʼe adier mar gik mosepuonji.
| כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. |
5 E ndalo ma Herode ne ruodh Judea, ne nitie jadolo ma nyinge Zekaria, ma ne en achiel kuom oganda jodolo mag Abija; chiege Elizabeth bende ne nyar dhood Harun.
| בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. |
6 Giduto ji ariyo ne gin joma kare e nyim Nyasaye, negirito chike Ruoth Nyasaye kod buchene, maonge ketho.
| זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. |
7 To ne gionge gi nyithindo, nikech Elizabeth ne migumba, kendo ji ariyogo ne hikgi oseniangʼ.
| אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. |
8 Chiengʼ moro kane ogandagi gi Zekaria ne ni e tich to notiyo kaka jadolo e nyim Nyasaye,
| יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. |
9 Noyiere gi ombulu kaka chik mar jodolo, mondo odonji ei hekalu mar Ruoth kendo owangʼ ubani.
10 To ka sa mar wangʼo ubani nochopo, jolemo duto nochokore oko kendo negilamo.
| בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. |
11 Eka malaika mar Ruoth Nyasaye nofwenyorene, kochungo yo korachwich mar bath kendo mar misango mar wangʼo ubani.
| לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. |
12 Kane Zekaria onene, ne obwok kendo luoro nomake.
| זכריה נבהל ונמלא פחד. |
13 To malaika nowachone ni: “Kik ibed maluor, Zekaria; lamoni osewinji chiegi Elizabeth biro nywoloni wuowi, kendo inichake Johana.
| ”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. |
14 Obiro bedo ni mor kod ilo, to ji mangʼeny nomor nikech nywolne,
| לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, |
15 Nimar enobed ngʼat maduongʼ e nyim Ruoth. Ok nomadh kongʼo kata gimoro amora makech, to enopongʼ gi Roho Maler chakre nywolne.
| כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. |
16 Obiro kelo jo-Israel mangʼeny ir Ruoth Nyasachgi.
| יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. |
17 Kendo notel nyim Ruoth, gi chuny kod teko mar Elija, koduogo chunje wuone ir nyithindgi, kendo koloko joma wigi tek mondo oluw rieko mar ji makare, koiko oganda mowinjore ni Ruoth.”
| הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ |
18 Zekaria nopenjo malaika niya, “Ere kaka anyalo ngʼeyo ni wachni en adier? An ngʼat moti kendo chiega bende hike oniangʼ.”
| ”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ |
19 Malaika nodwoko niya, “An Gabriel, achungo e nyim Nyasaye, kendo oseora mondo awuo kodi kendo nyisi wach maberni.
| ”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. |
20 To koro ibiro bedo momo kendo ok iniwinj nyaka ndalo ma gini notimre, nikech ne ok iyie wechena mabiro bedo adiera e kindegi mowinjore.”
| דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ |
21 E kindeno, ji ne rito Zekaria kendo negiwuoro ni angʼo momiyo osebedo amingʼa ei hekalu.
| האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. |
22 Kane owuok oko, to ne ok onyal wuoyo kodgi. Negingʼeyo ni noseneno fweny ei hekalu, nimar nosiko konyisogi gik moko gi lwete to ne ok onyal wuoyo.
| לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. |
23 Ka kindene mar tich norumo, nodok dala.
| זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. |
24 Bangʼ mani chiege Elizabeth nomako ich to kuom dweche abich ne ok owuok oko.
| כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. |
25 Nowacho niya, “Ruoth Nyasaye osetimona ma. E ndalogi osenyiso ngʼwonone kuoma kendo ogolona wichkuot e kind ji.”
| ”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ |
26 E dwe mar auchiel, Nyasaye nooro malaika Gabriel mondo odhi Nazareth, e dala mar Galili;
| בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, |
27 ir nyako ngili, mane oseketo winjruok mar kend gi ngʼato ma nyinge Josef ma nyakwar Daudi. Nying nyakono mapok ongʼeyo dichwo ne en Maria.
| אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. |
28 Malaika nodhi ire momose niya, “Amosi, in nyako mogwedhi moloyo! Ruoth ni kodi.”
| גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ |
29 Wechego nochando chuny Maria ahinya, to nowuoro mos mane omosegono, ni tiende angʼo.
| מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. |
30 To malaika nowachone niya, “Kik iluor Maria, nikech Nyasaye osetimoni ngʼwono.
| ”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. |
31 Ibiro mako ich kendo ininywol wuowi, to inimiye nying ni Yesu.
| בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. |
32 Obiro bedo maduongʼ kendo noluonge ni Wuod Nyasaye Man Malo Moloyo, Ruoth Nyasaye biro miye kom loch mar kwar mare, Daudi.
| הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, |
| והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) |
34 Maria nopenjo malaika niya, “Mani biro bedo nadi, to pod an nyako mapok ongʼeyo dichwo?”
| ”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ |
35 Malaika nodwoko niya, “Roho Maler biro biro kuomi, kendo teko mar Nyasaye Man Malo Moloyo biro umi. Kuom mano jal maler monego nywol ibiro luongo ni Wuod Nyasaye.
| השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ |
36 Bende ngʼeni Elizabeth ma watni biro bedo gi nyathi kata e hike moniangʼno, to dhako mane iluongo ni migumbano, koro en gi ich mar dweche auchiel.
| המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! |
37 Nimar onge gima nyalo tamo Nyasaye.”
| כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. |
38 Maria nodwoko niya, “An jatich Ruoth, onego timre kaka iwacho.” Eka malaika noweye.
| ”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. |
39 E kindeno Maria noikore mowuok mapiyo kodhi e piny motimo gode mar Judea,
| כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. |
40 kama nodonjo e dala Zekaria kendo nomoso Elizabeth.
41 Ka Elizabeth nowinjo mos mar Maria nyathi notugo e iye kendo Elizabeth nopongʼ gi Roho Maler.
| לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. |
42 Gi dwol maduongʼ nomor kowacho niya, “In dhako mogwedhi kuom mon, kendo nyathi ma ibiro nywolo bende ogwedhi!
| ”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. |
43 To angʼo momiyo obedo mangʼwon koda momiyo min Ruodha dibi ira?
| ”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? |
44 Piyo piyo nono ka mosni nochopo e ita, nyathi manie iya notugo gi mor.
| התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! |
45 Ogwedhi in dhako moseyie ni gima Ruoth osewachone biro timore.”
| אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ |
46 To Maria nowacho niya, “Chunya opako Ruoth
| השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; |
47 kendo chunya oil kuom Nyasaye Jawarna,
| אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! |
48 nimar oseparo dhier mar jatichne. Chakre kawuononi tienge duto biro luonga ni ngʼat mogwedhi,
| כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. |
49 nimar Jal Maratego osetimona gik madongo, Nyinge ler.
| גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. |
50 Kechne chopo kuom jogo moluore chakre tiengʼ ka tiengʼ.
| מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. |
51 Osetimo timbe madongo gi bade; okeyo jogo masungore e parogi maiye.
| בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, |
52 Osegolo ruodhi e kombegi to osetingʼo malo joma muol.
| והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! |
53 Oseyiengʼo jokech gi gik mabeyo to oseriembo jo-mwandu gi lwetgi nono.
| את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! |
54 Osekonyo jatichne Israel, koparo bedo mangʼwon,
| אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) |
56 Maria nodak gi Elizabeth kuom dweche madirom adek eka nodok thurgi.
| מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. |
57 Kane en kinde mane Elizabeth onego yudie nyathi, nonywolo nyathi ma wuowi.
| בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. |
58 Jogwengʼ kod wedene nowinjo ni Ruoth Nyasaye osetimone kech maduongʼ mi gibedo kode e morne.
| השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. |
59 Chiengʼ mar aboro negibiro mondo giter nyathi nyangu kendo negidwaro chake nying wuon-gi Zekaria,
| ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, |
60 to min-gi nowuoyo kendo owacho niya, “Ooyo! Ibiro luonge ni Johana.”
| אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ |
61 Negiwachone niya, “Onge ngʼato moro kuom wedeni man-gi nyingni.”
| ”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. |
62 Eka ne giwuoyo gi wuon mare gi lwetgi, mondo giyud ni en nying mane madoher luongogo nyathi.
| הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. |
63 Nokwayo bao mar ndiko kendo ji duto nowuoro ka nondiko niya, “Nyinge en Johana.”
| זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. |
64 Gikanyono dhoge noyawore kendo lewe nogonyore, mi nochako wuoyo, kopako Nyasaye.
| באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. |
65 Luoro nomako jogwengʼ duto, kendo ji duto manie piny gode Judea ne loso kuom gigi duto.
| כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. |
66 Ngʼato ka ngʼato mane owinjo wachni ne owuoro ahinya, kapenjo niya, “Nyathini biro bedo machal nade?” Nimar lwet Ruoth ne ni kode.
| כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. |
67 Wuon mare Zekaria nopongʼ gi Roho Maler kendo nokoro wach kama:
| לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: |
68 “Pak obed ne Ruoth Nyasach Israel; nikech osebiro kendo osereso joge.
| ”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. |
69 Osechungonwa tungʼ mar warruok marwa, e od jatichne Daudi,
| ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – |
| כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) |
71 warruok ae lwet wasikwa, kendo ae lwet jogo duto mamon kodwa,
| כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. |
72 mondo onyis kech ne kwerewa, kendo opar singruokne maler,
| אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו |
73 singruok mane okwongʼorego ne kwarwa Ibrahim:
| ואת שבועתו לאברהם אבינו: |
74 mondo oreswa e lwet wasikwa kendo omi watine maonge luoro,
| להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ |
75 e ngima maler kod tim makare e nyime ndalowa duto.
76 “To in, nyathina, ibiro luongi ni janabi mar Nyasaye Man Malo Moloyo; nimar ibiro telo e nyim Ruoth mondo ilosne yo,
| ”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. |
77 kendo imi joge ngʼeyo wach mar warruok kuom weruok mar richogi,
| אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. |
78 nikech ngʼwono mamuol mar Nyasachwa, ma chiengʼ mawuok biro kelonwa koa e polo,
| בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, |
79 mondo orieny kuom jogo modak e mudho, kendo e tipo mar tho, mondo otel ne tiendewa e yor kwe.”
| כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ |
80 To nyathino nodongo kendo nobedo motegno e chuny; bende nodak e thim nyaka nochopo chiengʼ mane onyisore ratiro e nyim Israel.
| הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. |
