Chakruok 43
1 Koro kech ne pod ger ahinya e piny.
| והרעב כבד בארץ |
2 Bangʼ kane gisechamo cham duto mane gia godo Misri, wuon-gi nowachonegi niya, “Doguru mondo udhi ungʼiewnwae chiemo moko.”
| ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל |
3 To Juda nowachone niya, “Ngʼat cha nosiemowa matek ni, ‘Ok nachak awuo kodu ka ok ubiro gi owadu.’
| ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם |
4 Kinyalo yie mondo Benjamin odhi kodwa, to wabiro dhi mondo wadhi warund cham.
| אם ישך משלח את אחינו אתנו--נרדה ונשברה לך אכל |
5 To ka ok iore, to ok wabi dhi, nikech ngʼatno nowachonwa ni, ‘Ok abi chak awuo kodu ka ok ubiro gi owadu.’”
| ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם |
6 Israel nopenjogi niya, “Angʼo ma omiyo ukelona chandruogni ka unyiso ngʼatno ni un kod owadu moro?”
| ויאמר ישראל למה הרעתם לי--להגיד לאיש העוד לכם אח |
7 To negidwoke niya, “Ngʼatno nopenjowa ahinya kuomwa wawegi kendo kuom joodwa. Nopenjowa ni, ‘Bende wuonu pod ngima? Bende un gi owadu machielo?’ Ne wadwoke mana gik mane openjowa. Ere kaka dine wangʼe ni obiro wachonwa ni, ‘Dhi ukel owaduno ka’?”
| ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע--כי יאמר הורידו את אחיכם |
8 Eka Juda nowacho ne Israel wuon mare niya, “We wawuogi kendo adhi gi wuowini, mondo omi wan kod in kod nyithindwa kik kech negwa.
| ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי--ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו |
9 An awuon asingora ni abiro rite kendo en e lweta. Ka ok aduoge iri ka, to ikwana kaka jaketho e ndalo duto mag ngimana.
| אנכי אערבנו--מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים |
10 Ka debed ni ok waseketho kinde, dine wasedhi ma waduogo diriyo.”
| כי לולא התמהמהנו--כי עתה שבנו זה פעמים |
11 Eka Israel wuon-gi nowachonegi niya, “Ka en ni nyaka obed kamano, to timuru kama. Keturu gik moko mabeyo mag pinyni e ogundeu kendo utergi ne ngʼatno kaka mich; ma gin yiende moko, gi mor kich gi gik mangʼwe ngʼar gi mane-mane kod oyungu.
| ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים |
12 Kawuru pesa moromo rundo nyadiriyo, nikech nyaka uduoki pesa mane oket ei ogundeu. Nyalo bedo ni mano nobothnigi.
| וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם--אולי משגה הוא |
13 Kawuru owadu kendo udhi ir ngʼatno piyo.
| ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש |
14 Kendo mad Nyasaye Maratego timnu ngʼwono e nyim ngʼatno mondo mi owe owadu kod Benjamin mondo oduog kodu. To an to kochuno ni nyaka abed mokuyo to abiro kuyo.”
| ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי |
15 Kuom mano jogo nokawo mich kod pesa moromo rundo nyadiriyo, kod Benjamin bende. Negireto mapiyo nono ka gidhi Misri kendo negidhi ir Josef.
| ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף |
16 Kane Josef oneno Benjamin kani kodgi, nowacho ne jarit ode niya, “Kaw jogi iter oda, yangʼnegi chiayo kendo ilosnegi chiemo mondo gichiem koda sa auchiel.”
| וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים |
17 Jarit notimo mana kaka Josef nokone kendo notero jogo nyaka e od Josef.
| ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף |
18 To jogo ne luoro omako kane otergi e od Josef. Negiparo niya, “Osekelwa ka nikech pesa ma wayudo koduok e ogundewa, chiengʼ mane wabiro kae mokwongo. Odwaro ni mondo oichwa kendo olowa mondo mi oketwa wasumbini, bangʼe okaw pundewa.”
| וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים--להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו |
19 Kuom mano negidhi ir jarit od Josef kendo giwuoyo kode e dhoot.
| ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית |
20 Negiwachone niya, “Jaduongʼ ne wabiro ka mokwongo ngʼiewo cham.
| ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל |
21 To kamane wabuoroe gotieno ne wagonyo gundewa kendo ngʼato ka ngʼato kuomwa noyudo pesane mana kaka ne wabiro kodgi e dho ogunde. Kuom mano waseduogogi.
| ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו |
22 Bende wasebiro gi pesa moko mondo wangʼiew godo chiemo. Ok wangʼeyo ngʼama noketo pesa e gundewa.”
| וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו |
23 Nowacho niya, “Mano ber. Kik uluor. Nyasaye ma Nyasach wuonu, osedwokonu pesau e gundeu; to pesa mane ungʼiewgo cham ira, an godo.” Eka ne okelonegi Simeon.
| ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם--כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון |
24 Jarit notero jogo e od Josef, nomiyogi pi mondo giluokgo tiendgi kendo pundegi bende nomiyo chiemo.
| ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם |
25 Negiiko mich mane gibiro godo mondo gi dhi gimi Josef sa auchiel, nikech negisewinjo ni gidhi chiemo kode.
| ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם |
26 Kane Josef odwogo dala, negimiye mich mane gikelone, kendo negikulore e nyime nyaka e lowo.
| ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה |
27 Josef nopenjogi kaka gidhi eka nowachonegi niya, “Jaduongʼ ma wuonu mane uwachona wach kuome ni nade? Bende pod ongima?”
| וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם--העודנו חי |
28 Negidwoke niya, “Jatichni ma wuonwa pod ngima kendo odhi maber.” Kendo negikulorene ka gimiyogo duongʼ.
| ויאמרו שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו) |
29 Kane orango ma oneno owadgi Benjamin, wuod min-gi hie, nopenjogi niya, “Ma e owadu ma chogo, mane uwachona wachne?” Kendo nomedo wacho niya, “Nyasaye mad gwedhi wuoda.”
| וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני |
30 Ne mirima omake ka oneno Benjamin owadgi. Josef noreto kadhi oko kendo orango kamane onyalo pondoe ka oywak. Nodonjo e kachiende kendo ne oywak kuno.
| וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה |
31 Bangʼ kane oseluoko wangʼe, noduogo kendo ka otemo oore nowacho niya, “Chiemuru.”
| וירחץ פניו ויצא ויתאפק--ויאמר שימו לחם |
32 Negitokone chiembe kende, owetene kendgi, kendo jo-Misri mane chiemo kode bende nomi chiembgi kendgi, nikech jo-Misri ne ok nyal chiemo gi jo-Hibrania, nimar mano en gima kwero ne jo-Misri.
| וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים |
33 Owete Josef nobet e mesa e nyime kaluwore kaka nywolgi nobet, chakre wuowi maduongʼ nyaka wuowi matin kendo e kinde mane gibet kamano chunygi noparore.
| וישבו לפניו--הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו |
34 Kane omigi chiemo koa e mesa mar Josef, chiemb Benjamin ne ngʼeny moloyo mar ngʼato angʼata nyadibich. Kuom mano negichiemo kendo gimetho ka gin thuolo kode.
| וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו |
