< Wuok 35 >

1 Musa noluongo ogendini mag jo-Israel duto kanyakla mi owachonegi niya, “Gik ma Jehova Nyasaye ochikou mondo utim e magi:
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל--ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם
2 Kuom ndalo auchiel nyaka uti to odiechiengʼ mar abiriyo nobed odiechiengu maler, ma en Sabato mar yweyo ni Jehova Nyasaye. Ngʼato angʼata motimo tich chiengʼ Sabato nyaka negi.
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת
3 Kik umok mach e kar daku moro amora chiengʼ Sabato.”
לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת
4 Musa nowacho ni oganda jo-Israel duto niya, “Ma e gima Jehova Nyasaye ochiko:
ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
5 Teruru chiwo ne Jehova Nyasaye kuom gik moko duto ma un-go. Ngʼato angʼata ma chunye oyie nyaka kel ne Jehova Nyasaye chiwo mag: “dhahabu, fedha kod mula;
קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת
6 law marambulu, maralik, marakwaro, law mayom kod law mar yie diek;
ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
7 piende rombe molok gi range makwar, piende monyongʼ mayom mag le mag nembe, yiend siala;
וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים
8 mor zeituni miolo e taya mondo okel ler, gik mangʼwe ngʼar milosogo mor pwodhruok kod ubani mangʼwe ngʼar;
ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
9 gi oniks kod kite moko miketo kuom law mayom mar dolo miluongo ni efod kod law akor.
ואבני שהם--ואבני מלאים לאפוד ולחשן
10 “Jotich duto molony mantie e kindu nyaka bi mondo olos gik moko duto ma Jehova Nyasaye osechiko kaka:
וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה
11 “Hemb Romo kod hembene ma oko, gi raumne, gi ramakine, gi sirnine gi bepene miriwo kod sirni gi rachungigi,
את המשכן--את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו
12 gi Sandug Muma, gi ludhene, gi raum mar kar pwodhruok kod pasia mogengʼe;
את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך
13 gi mesa kod ludhene kaachiel gi gigene duto mag tich kod makati miketo e nyim Jehova Nyasaye;
את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים
14 bende gilos rachungi taya kod gigene duto kaka techene gi mo milielgo;
ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור
15 gi kendo mar misango miwangʼoe ubani, kaachiel gi ludhene, kod mor pwodhruok gi ubani mangʼwe ngʼar, gi pasia molier e dhood Hemb Romo,
ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן
16 kod kendo mar misango miwangʼo pep, gi singʼengene molos gi mula man kod ludhene gi gik moko duto mitiyogo e kendono kaachiel gi karaya kod rachungine,
את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו
17 kod pasia mag laru gi sirnine kod rachungigi kod pasia moumo kar donjo mar laru,
את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר
18 loye mag hema gi loye mag laru gi tonde motwegigo,
את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם
19 kaachiel gi lewni mochwe mag tij dolo mitiyogo e kama ler mar lemo ma gin lewni mag Harun jadolo kod lep yawuote ka gitiyogo kaka jodolo.”
את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
20 Eka oganda mar jo-Israel duto noa e nyim Musa,
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה
21 kendo ji duto mane oyie kendo chunygi oelore nobiro mokelo mich ni Jehova Nyasaye kuom tich mar Hemb Romo gi tijene duto gi lewni mopwodhi mag dolo.
ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש
22 Ji duto mane oyie, chwo kod mon, nobiro mokelo bangli gi sitadi mag dhahabu. Ji duto nokelo ne Jehova Nyasaye misango mifwayo mar dhahabu,
ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה
23 to jomoko to nokelo law marambulu, kata maralik, kata marakwaro, kata yie diek, kata piende rombe molok makwar, kata piende monyongʼ mayom mag le mag nembe.
וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו
24 Jogo mane kelo chiwo mar dhahabu kata fedha kata mula nokelogi kaka chiwo ni Jehova Nyasaye kendo ngʼato angʼata mane nigi yiend siala ne tich moro amora nokelo.
כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה--הביאו
25 Dhako moro amora molony e twengʼo kod chwecho nokelo law marambulu, maralik kod marakwaro.
וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש
26 Kendo mon duto mane chunygi oyie kendo olony e twengʼo nokelo yie diek.
וכל הנשים--אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים
27 Jotelo nokelo kite mag oniks kod kite mamoko miketo e law mayom mar dolo miluongo ni efod kendo kuom law akor.
והנשאם הביאו--את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן
28 Bende negikelo gik madum mangʼwe ngʼar gi mor zeituni miolo e taya to gi mor pwodhruok kod ubani mangʼwe ngʼar.
ואת הבשם ואת השמן למאור--ולשמן המשחה ולקטרת הסמים
29 Jo-Israel duto machwo gi mamon mane chunygi oyie nokelo ni Jehova Nyasaye chiwo mar hera ne tich duto mane Jehova Nyasaye ochiko Musa mondo otim.
כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה--הביאו בני ישראל נדבה ליהוה
30 Eka Musa nowacho ne jo-Israel niya, “Winjuru, Jehova Nyasaye oseyiero Bezalel wuod Uri, ma wuod Hur, maa e dhood Juda,
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה
31 kendo osepongʼe gi Roho mar Nyasaye, mondo obed gi lony, gi rieko, gi nyalo kod ngʼeyo tije duto mag lwedo;
וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה
32 mondo omi ogor kido mabeyo mag dhahabu gi fedha kod mula,
ולחשב מחשבת--לעשת בזהב ובכסף ובנחשת
33 kendo ongʼad kite duto gi payo bao kendo mondo otim kit tije, duto mag lwedo.
ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת
34 Kendo osemiyo Bazalel, wuod Uri, ma wuod Hur, maa e dhood Juda kaachiel gi Oholiab wuod Ahisamak maa e dhood Dan rieko mar puonjo jomoko.
ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן
35 Osemiyogi rieko mar tiyo tije machalo kaka pecho, goro, chweyo lewni marambulu, maralik, marakwaro kod lewni mayom, ma gin tich joma nigi lony.
מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת

< Wuok 35 >