< Žalmy 107 >

1 Oslavujte Hospodina, nebo jest dobrý, nebo na věky milosrdenství jeho.
הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
2 Nechť o tom vypravují ti, kteříž jsou vykoupeni skrze Hospodina, jak je on vykoupil z ruky těch, kteříž je ssužovali,
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃
3 A shromáždil je z zemí, od východu a od západu, od půlnoci i od moře.
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃
4 Bloudili po poušti, po cestách pustých, města k přebývání nenacházejíce.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
5 Hladovití a žízniví byli, až v nich svadla duše jejich.
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
6 Když volali k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí jejich vytrhl je,
ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
7 A vedl je po cestě přímé, aby přišli do města k bydlení.
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃
8 Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými,
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
9 Poněvadž napájí duši žíznivou, a duši hladovitou naplňuje dobrými věcmi.
כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃
10 Kteříž sedí ve tmě a v stínu smrti, sevříni jsouce bídou i železy,
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃
11 Protože odporni byli řečem Boha silného, a radou Nejvyššího pohrdli.
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃
12 Pročež ponížil bídou srdce jejich, padli, a nebylo pomocníka.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃
13 Když volají k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí je vysvobozuje.
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
14 Vyvodí je z temností a stínu smrti, a svazky jejich trhá.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃
15 Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými,
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
16 Poněvadž láme brány měděné, a závory železné posekává.
כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃
17 Blázni pro cestu převrácenosti své, a pro nepravosti své v trápení bývají.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃
18 Oškliví se jim všeliký pokrm, až se i k branám smrti přibližují.
כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
19 Když volají k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí jejich je vysvobozuje.
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
20 Posílá slovo své, a uzdravuje je, a vysvobozuje je z hrobu.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃
21 Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými,
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
22 A obětujíce oběti chvály, ať vypravují skutky jeho s prozpěvováním.
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃
23 Kteří se plaví po moři na lodech, pracujíce na velikých vodách,
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
24 Tiť vídají skutky Hospodinovy, a divy jeho v hlubokosti.
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃
25 Jakž jen dí, hned se strhne vítr bouřlivý, a dme vlny mořské.
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
26 Vznášejí se k nebi, sstupují do propasti, duše jejich v nebezpečenství rozplývá se.
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27 Motají se a nakloňují jako opilý, a všecko umění jejich mizí.
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28 Když volají k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí jejich je vysvobozuje.
ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
29 Proměňuje bouři v utišení, tak že umlkne vlnobití jejich.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
30 I veselí se, že utichlo; a tak přivodí je k břehu žádostivému.
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
31 Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
32 Nechť ho vyvyšují v shromáždění lidu, a v radě starců chválí jej.
וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃
33 Obrací řeky v poušť, a prameny vod v suchost,
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
34 Zemi úrodnou v slatinnou, pro zlost obyvatelů jejích.
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
35 Pustiny obrací v jezera, a zemi vyprahlou v prameny vod.
ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
36 I osazuje na ní hladovité, aby stavěli města k bydlení.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
37 Kteříž osívají pole, a dělají vinice, a shromažďují sobě užitek úrody.
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
38 Takť on jim žehná, že se rozmnožují velmi, a dobytka jejich neumenšuje.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃
39 A někdy pak umenšeni a sníženi bývají ukrutenstvím, bídou a truchlostí,
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
40 Když vylévá pohrdání na knížata, dopouštěje, aby bloudili po poušti bezcestné.
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
41 Onť vyzdvihuje nuzného z trápení, a rozmnožuje rodinu jako stádo.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃
42 Nechť to spatřují upřímí, a rozveselí se, ale všeliká nepravost ať zacpá ústa svá.
יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃
43 Ale kdo jest tak moudrý, aby toho šetřil, a vyrozumíval mnohému milosrdenství Hospodinovu?
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃

< Žalmy 107 >