Jób 19
1 Tedy odpověděv Job, řekl:
| ויען איוב ויאמר |
2 Dokudž trápiti budete duši mou, a dotírati na mne řečmi svými?
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים |
3 Již na desetkrát zhaněli jste mne, aniž se stydíte, že se zatvrzujete proti mně.
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי |
4 Ale nechť jest tak, že jsem zbloudil, při mně zůstane blud můj.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי |
5 Jestliže se pak vždy proti mně siliti chcete, a obviňujíc mne, za pomoc sobě bráti proti mně potupu mou:
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי |
6 Tedy vězte, že Bůh podvrátil mne, a sítí svou otáhl mne.
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף |
7 Nebo aj, volám-li pro nátisk, nemám vyslyšení; křičím-li, není rozsouzení.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט |
8 Cestu mou zapletl tak, abych nikoli projíti nemohl, a stezky mé temnostmi zastřel.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים |
9 Slávu mou se mne strhl, a sňal korunu s hlavy mé.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי |
10 Zpodvracel mne všudy vůkol, abych zahynul, a vyvrátil jako strom naději mou.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי |
11 Nadto zažžel proti mně prchlivost svou, a přičtl mne mezi nepřátely své.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו |
12 Pročež přitáhše houfové jeho, učinili sobě ke mně cestu, a vojensky se položili okolo stanu mého.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי |
13 Bratří mé ode mne vzdálil, a známí moji všelijak se mne cizí.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני |
14 Opustili mne příbuzní moji, a známí moji zapomenuli se na mne.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני |
15 Podruhové domu mého a děvky mé za cizího mne mají, cizozemec jsem před očima jejich.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם |
16 Na služebníka svého volám, ale neozývá se, i když ho ústy svými pěkně prosím.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו |
17 Dýchání mého štítí se manželka má, ačkoli pokorně jí prosím, pro dítky života mého.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני |
18 Nadto i ti nejšpatnější pohrdají mnou; i když povstanu, utrhají mi.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי |
19 V ošklivost mne sobě vzali všickni rádcové moji, a ti, kteréž miluji, obrátili se proti mně.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי |
20 K kůži mé jako k masu mému přilnuly kosti mé, kůže při zubích mých toliko v cele zůstala.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני |
21 Slitujte se nade mnou, slitujte se nade mnou, vy přátelé moji; nebo ruka Boží se mne dotkla.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי |
22 Proč mi se protivíte tak jako Bůh silný, a masem mým nemůžte se nasytiti?
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו |
23 Ó kdyby nyní sepsány byly řeči mé, ó kdyby v knihu vepsány byly,
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו |
24 Anobrž rafijí železnou a olovem na věčnost na skále aby vyryty byly.
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון |
25 Ačkoli já vím, že vykupitel můj živ jest, a že v den nejposlednější nad prachem se postaví.
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום |
26 A ač by kůži mou i tělo červi zvrtali, však vždy v těle svém uzřím Boha.
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה |
27 Kteréhož já uzřím sobě, a oči mé spatří jej, a ne jiný, jakkoli zhynula ledví má u vnitřnosti mé.
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי |
28 Ješto byste říci měli: I pročež ho trápíme? poněvadž základ dobré pře při mně se nalézá.
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי |
29 Bojte se meče, nebo pomsta za nepravosti jest meč, a vězte, žeť bude soud.
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) |
