Jan 18
1 To když pověděl Ježíš, vyšel s učedlníky svými přes potok Cedron, kdež byla zahrada; do kteréžto všel on i učedlníci jeho.
| ישוע סיים את דבריו ועזב את המקום עם תלמידיו. הם חצו את נחל קדרון ונכנסו אל חורשת עצי־זית. |
2 Věděl pak i Jidáš, zrádce jeho, to místo; nebo často chodíval tam Ježíš s učedlníky svými.
| יהודה, התלמיד שבגד בישוע, הכיר היטב את המקום, כי ישוע נפגש שם עם תלמידיו פעמים רבות. |
3 Protož Jidáš pojav zástup, a od předních kněží a farizeů služebníky, přišel tam s lucernami a s pochodněmi a s zbrojí.
| ראשי הכוהנים והפרושים העמידו לרשות יהודה קבוצה של חיילים ושוטרים מצוידים בלפידים ובכלי נשק, והם הלכו אל אותה החורשה. |
4 Ježíš pak věda všecko, což přijíti mělo na něj, vyšed, řekl jim: Koho hledáte?
| ישוע ידע היטב מה עומד לקרות לו. הוא צעד קדימה ושאל:”את מי אתם מחפשים?“ |
5 Odpověděli jemu: Ježíše Nazaretského. Řekl jim Ježíš: Jáť jsem. Stál pak s nimi i Jidáš, zrádce jeho.
| ”את ישוע מנצרת“, השיבו לו.”אני הוא“, אמר ישוע. גם יהודה המסגיר אותו היה שם. |
6 A jakž řekl jim: Já jsem, postoupili nazpět, a padli na zem.
| לשמע מילים אלה הם נסוגו ונפלו על הארץ. |
7 I otázal se jich opět: Koho hledáte? A oni řekli: Ježíše Nazaretského.
| ישוע חזר על שאלתו:”את מי אתם מחפשים?“”את ישוע מנצרת“, השיבו בשנית. |
8 Odpověděl Ježíš: Pověděl jsem vám, že já jsem. Poněvadž tedy mne hledáte, nechtež těchto, ať odejdou.
| ”אמרתי לכם, אני הוא“, אמר ישוע.”אם אותי אתם מחפשים, עיזבו את החבורה הזאת והניחו להם ללכת.“ |
9 Aby se naplnila řeč, kterouž byl pověděl: Z těch, kteréž jsi mi dal, neztratil jsem žádného.
| ישוע אמר זאת כדי לקיים את הנבואה שניבא:”מכל אלה שנתת לי לא אבד אף אחד!“ |
10 Tedy Šimon Petr, maje meč, vytrhl jej, a udeřil služebníka nejvyššího kněze, a uťal mu ucho jeho pravé. Bylo pak jméno služebníka toho Malchus.
| לפתע שלף שמעון פטרוס את חרבו וקיצץ את אוזנו הימנית של מלכוס, עבד הכהן הגדול. |
11 I řekl Ježíš Petrovi: Schovej meč svůj do pošvy. Což nemám píti kalicha, kterýž mi dal Otec?
| ”השב את החרב לנדן!“פקד עליו ישוע.”הרי עלי לשתות את הכוס שנתן לי אבי.“ |
12 Tedy zástup a hejtman a služebníci Židovští jali Ježíše, a svázali jej.
| החיילים, השוטרים ומפקדם תפסו את ישוע, קשרו את ידיו, |
13 A vedli ho k Annášovi nejprvé; nebo byl test Kaifášův, kterýž byl nejvyšším knězem toho léta.
| הוליכו אותו תחילה אל חנן – חותנו של קייפא שהיה הכהן הגדול באותה שנה. |
14 Kaifáš pak byl ten, kterýž byl radu dal Židům, že by užitečné bylo, aby člověk jeden umřel za lid.
| היה זה אותו קייפא שיעץ ליהודים:”מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד.“ |
15 Šel pak za Ježíšem Šimon Petr a jiný učedlník. A ten učedlník byl znám nejvyššímu knězi, i všel s Ježíšem do síně nejvyššího kněze.
| שמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו במרחק מה אחרי ישוע. התלמיד האחר היה מוכר לכהן הגדול, ולכן הורשה להיכנס אל החצר יחד עם ישוע, |
16 Ale Petr stál u dveří vně. I vyšel ten druhý učedlník, kterýž byl znám nejvyššímu knězi, a promluvil s vrátnou, i uvedl tam Petra.
| ואילו פטרוס נאלץ להישאר מעבר לגדר. התלמיד האחר ניגש אל השוערת וביקש ממנה להכניס את פטרוס. |
17 Tedy řekla Petrovi děvka vrátná: Nejsi-liž i ty z učedlníků člověka toho? Řekl on: Nejsem.
| ”הלא גם אתה תלמידו של האיש הזה!“קראה השוערת לעבר פטרוס.”מה פתאום?“הכחיש פטרוס. |
18 Stáli pak tu služebníci a pacholci, kteříž oheň udělali, nebo zima bylo, i zhřívali se. A byl s nimi také i Petr, stoje a zhřívaje se.
| החיילים והמשרתים התחממו סביב לאש מדורה שהדליקו, כי היה קר. פטרוס הצטרף אליהם כדי להתחמם מעט. |
19 Tedy nejvyšší kněz tázal se Ježíše o učedlnících jeho a o učení jeho.
| בתוך הבית החל הכהן הגדול לחקור את ישוע על תלמידיו ועל מה שלימד אותם. |
20 Odpověděl jemu Ježíš: Já zjevně mluvil jsem světu, já vždycky učíval jsem v škole a v chrámě, kdež se odevšad Židé scházejí, a tajně jsem nic nemluvil.
| ”כל מה שהיה לי לומר אמרתי בציבור, באוזני המנהיגים והעם. תמיד לימדתי בבתי־הכנסת או בבית־המקדש, וכולם יודעים מה שלימדתי“, השיב ישוע. |
21 Co se mne ptáš? Ptej se těch, kteříž slýchali, co jsem jim mluvil. Aj, tiť vědí, co jsem já mluvil.
| ”אל תשאל אותי, אלא את שומעי, הם יודעים את מה שאמרתי.“ |
22 A když on to pověděl, jeden z služebníků, stoje tu, dal hůlkou Ježíšovi, řka: Tak-liž odpovídáš nejvyššímu knězi?
| אחד המשרתים שעמד שם הכה את ישוע על פניו.”ככה אתה מתחצף לכהן הגדול?“שאל בזעם. |
23 Odpověděl mu Ježíš: Mluvil-li jsem zle, svědectví vydej o zlém; pakli dobře, proč mne tepeš?
| ”אם אני משקר הוכח זאת.“השיב ישוע.”אולם אם אני אומר את האמת, מדוע אתה מכה אותי?“ |
24 I poslal jej Annáš svázaného k Kaifášovi nejvyššímu knězi.
| חנן שלח את ישוע, אסור באזיקים, אל קייפא הכהן הגדול. |
25 Stál pak Šimon Petr, a zhříval se. Tedy řekli jemu: Nejsi-liž i ty z učedlníků jeho? Zapřel on a řekl: Nejsem.
| בינתיים המשיך שמעון פטרוס להתחמם לאש המדורה, ושוב נשאל:”הרי גם אתה אחד מתלמידיו של ישוע, לא כן?“”לא, מה פתאום?“הכחיש פטרוס. |
26 Dí jemu jeden z služebníků nejvyššího kněze, příbuzný toho, kterémuž Petr uťal ucho: Zdaž jsem já tebe neviděl s ním v zahradě?
| אך אחד מעבדי הכהן הגדול, קרובו של מלכוס (זה שפטרוס קיצץ את אוזנו), קרא:”אולם ראיתי אותך בחורשה יחד עם ישוע!“ |
27 Tedy Petr opět zapřel. A hned kohout zazpíval.
| פטרוס המשיך להכחיש את הדבר, ולפתע קרא התרנגול. |
28 I vedli Ježíše od Kaifáše do radného domu, a bylo ráno. Oni pak nevešli do radného domu, aby se nepoškvrnili, ale aby jedli beránka.
| בבוקר השכם הובילו את ישוע מביתו של קייפא לבית־הממשל. אך הם לא נכנסו פנימה מחשש חמץ – הם רצו להישאר כשרים לאכילת סעודת הפסח. |
29 Tedy vyšel k nim Pilát a řekl: Jakou žalobu vedete proti člověku tomuto?
| על כן יצא אליהם פילטוס ושאל:”במה אתם מאשימים את האיש?“ |
30 Odpověděli a řekli jemu: Byť tento nebyl zločinec, nevydali bychom ho tobě.
| ”אלמלא עשה דבר רע, לא היינו אוסרים אותו!“השיבו. |
31 I řekl jim Pilát: Vezměte vy jej, a podlé zákona svého suďte ho. I řekli mu Židé: Námť nesluší zabiti žádného.
| ”אם כן, שפטו אותו בעצמכם לפי חוקי תורתכם“, אמר פילטוס.”אבל החוק אינו מתיר לנו עונש מוות“, השיבו היהודים. |
32 Aby se řeč Ježíšova naplnila, kterouž řekl, znamenaje, kterou by smrtí měl umříti.
| בזאת מלאו את מה שישוע ניבא באשר לצורת מותו. |
33 Tedy Pilát všel opět do radného domu, i povolal Ježíše a řekl jemu: Ty-li jsi král Židovský?
| פילטוס שב לבית־הממשל וקרא אליו את ישוע.”האם אתה מלך היהודים?“שאל. |
34 Odpověděl Ježíš: Sám-li od sebe to pravíš, čili jiní tobě pověděli o mně?
| ”האם אלה המילים שלך או של האחרים?“השיב ישוע בשאלה. |
35 Odpověděl Pilát: Zdaliž jsem já Žid? Národ tvůj a přední kněží dali mi tebe. Co jsi učinil?
| ”האם אני יהודי?“שאל פילטוס.”בני־עמך וראשי הכוהנים הסגירו אותך. מה עשית?“ |
36 Odpověděl Ježíš: Království mé není z tohoto světa. Byť z tohoto světa bylo království mé, služebníci moji bránili by, abych nebyl vydán Židům. Ale nyní mé království není odsud.
| ”אילו הייתה מלכותי מהעולם הזה, היו משרתי נלחמים לצדי ומונעים את מאסרי על־ידי ראשי היהודים. אולם בעת הזאת מלכותי אינה מהעולם הזה“, אמר ישוע. |
37 I řekl jemu Pilát: Tedy král jsi ty? Odpověděl Ježíš: Ty pravíš, že já král jsem. Jáť jsem se k tomu narodil, a proto jsem na svět přišel, abych svědectví vydal pravdě. Každý, kdož jest z pravdy, slyší hlas můj.
| ”אם כן, אתה בכל זאת מלך?“תמה פילטוס.”כן, “השיב ישוע,”משימתי היא להביא את האמת לעולם; לשם כך נולדתי ובאתי לעולם, וכל אוהבי האמת ישמעו לקולי.“ |
38 Dí jemu Pilát: Co jest pravda? A to pověděv, opět vyšel k Židům, a dí jim: Já na něm žádné viny nenalézám.
| ”מהי האמת?“שאל פילטוס ויצא החוצה אל היהודים.”האיש חף מפשע ולא עשה כל רע!“קרא פילטוס. |
39 Ale jest obyčej váš, abych vám propustil jednoho na velikunoc. Chcete-liž tedy, ať vám propustím toho krále Židovského?
| ”בכל שנה בחג הפסח אני מוציא לחופשי אסיר אחד. אתם רוצים שאשחרר את מלך היהודים?“ |
40 I zkřikli opět všickni, řkouce: Ne toho, ale Barabáše. Byl pak ten Barabáš lotr.
| ”לא!“קראו.”אל תשחרר אותו; שחרר את בר־אבא!“בר־אבא היה שותף למרד. |
