< Luka 23 >

1 I ustade sva ona svjetina. Odvedoše ga Pilatu
ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס,
2 i stadoše ga optuživati: “Ovoga nađosmo kako zavodi naš narod i brani davati caru porez te za sebe tvrdi da je Krist, kralj.”
ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“
3 Pilat ga upita: “Ti li si kralj židovski?” On mu odgovori: “Ti kažeš!”
”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע.
4 Tada Pilat reče glavarima svećeničkim i svjetini: “Nikakve krivnje ne nalazim na ovom čovjeku!”
פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“
5 No oni navaljivahu: “Buni narod naučavajući po svoj Judeji, počevši od Galileje pa dovde!”
אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“
6 Čuvši to, Pilat propita da li je taj čovjek Galilejac.
”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס.
7 Saznavši da je iz oblasti Herodove, posla ga Herodu, koji i sam bijaše onih dana u Jeruzalemu.
”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים.
8 A kad Herod ugleda Isusa, veoma se obradova jer ga je već odavna želo vidjeti zbog onoga što je o njemu slušao te se nadao od njega vidjeti koje čudo.
הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל.
9 Postavljao mu je mnoga pitanja, ali mu Isus uopće nije odgovarao.
הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר.
10 A stajahu ondje i glavari svećenički i pismoznanci optužujući ga žestoko.
בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע.
11 Herod ga zajedno sa svojom vojskom prezre i ismija: obuče ga u bijelu haljinu i posla natrag Pilatu.
גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס.
12 Onoga se dana Herod i Pilat sprijateljiše, jer prije bijahu neprijatelji.
הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים.
13 A Pilat dade sazvati glavare svećeničke, vijećnike i narod
פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם,
14 te im reče: “Doveli ste mi ovoga čovjeka kao da buni narod. Ja ga evo ispitah pred vama pa ne nađoh na njemu ni jedne krivice za koju ga optužujete.
והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם!
15 A ni Herod jer ga posla natrag nama. Evo, on nije počinio ništa čime bi zaslužio smrt.
גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות!
16 Kaznit ću ga dakle i pustiti.”
משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“
מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד.
18 I povikaše svi uglas: “Smakni ovoga, a pusti nam Barabu!”
אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“
19 A taj bijaše bačen u tamnicu zbog neke pobune u gradu i ubojstva.
(בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים).
20 Pilat im stoga ponovno progovori hoteći osloboditi Isusa.
פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל.
21 Ali oni vikahu: “Raspni, raspni ga!”
אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“
22 On im treći put reče: “Ta što je on zla učinio? Ne nađoh na njemu smrtne krivice. Kaznit ću ga dakle i pustiti.”
פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“
23 Ali oni navaljivahu iza glasa ištući da se razapne. I vika im bivala sve jača.
אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון.
24 Pilat presudi da im bude što ištu.
פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות.
25 Pusti onoga koji zbog pobune i ubojstva bijaše bačen u tamnicu, koga su iskali, a Isusa preda njima na volju.
על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם.
26 Kad ga odvedoše, uhvatiše nekog Šimuna Cirenca koji je dolazio s polja i stave na nj križ da ga nosi za Isusom.
בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו.
27 Za njim je išlo silno mnoštvo svijeta, napose žena, koje su plakale i naricale za njim.
בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו.
28 Isus se okrenu prema njima pa im reče: “Kćeri Jeruzalemske, ne plačite nada mnom, nego plačite nad sobom i nad djecom svojom.
ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן,
29 Jer evo idu dani kad će se govoriti: 'Blago nerotkinjama, utrobama koje ne rodiše i sisama koje ne dojiše.'
כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל.
30 Tad će početi govoriti gorama: 'Padnite na nas!' i bregovima: 'Pokrijte nas!'
בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם.
31 Jer ako se tako postupa sa zelenim stablom, što li će biti sa suhim?”
שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“
32 A vodili su i drugu dvojicu, zločince, da ih s njime pogube.
יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים.
33 I kada dođoše na mjesto zvano Lubanja, ondje razapeše njega i te zločince, jednoga zdesna, drugoga slijeva.
בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו.
34 A Isus je govorio: “Oče, oprosti im, ne znaju što čine!” I razdijeliše među se haljine njegove bacivši kocke.
”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע.
35 Stajao je ondje narod i promatrao. A podrugivali se i glavari govoreći: “Druge je spasio, neka spasi sam sebe ako je on Krist Božji, Izabranik!”
ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“
36 Izrugivali ga i vojnici, prilazili mu i nudili ga octom
גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ
37 govoreći: “Ako si ti kralj židovski, spasi sam sebe!”
וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“
38 A bijaše i natpis ponad njega: “Ovo je kralj židovski.”
מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“.
39 Jedan ga je od obješenih zločinaca pogrđivao: “Nisi li ti Krist? Spasi sebe i nas!”
אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“
40 A drugi ovoga prekoravaše: “Zar se ne bojiš Boga ni ti, koji si pod istom osudom?
הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים?
41 Ali mi po pravdi jer primamo što smo djelima zaslužili, a on - on ništa opako ne učini.”
אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“
42 Onda reče: “Isuse, sjeti me se kada dođeš u kraljevstvo svoje.”
הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“
43 A on će mu: “Zaista ti kažem: danas ćeš biti sa mnom u raju!”
”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע.
44 Bijaše već oko šeste ure kad nasta tama po svoj zemlji - sve do ure devete,
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
45 jer sunce pomrča, a hramska se zavjesa razdrije po sredini.
אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים.
46 I povika Isus iza glasa: “Oče, u ruke tvoje predajem duh svoj!” To rekavši, izdahnu.
לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו.
47 Kad satnik vidje što se zbiva, stane slaviti Boga: “Zbilja, čovjek ovaj bijaše pravednik!”
קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“
48 I kad je sav svijet koji se zgrnuo na taj prizor vidio što se zbiva, vraćao se bijući se u prsa.
משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם.
49 Stajahu podalje i gledahu to svi znanci njegovi i žene koje su za njim išle iz Galileje.
כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש.
50 I dođe čovjek imenom Josip, vijećnik, čovjek čestit i pravedan;
בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם.
51 on ne privoli njihovoj odluci i postupku. Bijaše iz Arimateje, grada judejskoga i iščekivaše kraljevstvo Božje.
52 Taj dakle pristupi Pilatu i zaiska tijelo Isusovo.
יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע.
53 Zatim ga skinu, povi u platno i položi u grob isklesan u koji još ne bijaše nitko položen.
לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש.
54 Bijaše dan Priprave; subota je svitala.
כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת.
55 A pratile to žene koje su s Isusom došle iz Galileje: motrile grob i kako je položeno tijelo njegovo.
הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה.
56 Zatim se vrate i priprave miomirise i pomasti. U subotu mirovahu po propisu.
לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה.

< Luka 23 >